כשהקהל מפסיק לצפות בתיאטרון ומתחיל להיכנס לתוכו התיאטרון התבסס במשך מאות שנים על הסכם פשוט למדי ומקודש כמעט: השחקנים נמצאים שם, מוגנים על ידי מסגרת הבמה והתאורה, והקהל נמצא כאן, יושב בבטחה ובחשכה באולם. גם כאשר התיאטרון המודרני ביקש לשבור מוסכמות, פנה ישירות אל הקהל בגובה העיניים, שינה את מבנה האולם או טשטש את הגבול
המשך קריאהתומר שרון, תומש: "המסלול בחר בי ולא אני בו" האמן שסירב להישאר במשבצת אחת יש אמנים שמייצרים לעצמם תעודת זהות מקצועית נוחה, כזו שקל לקהל לעכל ולתעשייה ללהק. הם בוחרים נתיב ברור, דבקים בו לאורך עשרות שנים, והופכים למותג יציב ומוכר. תומר שרון, המוכר לכולנו כתומש, הוא ההפך הגמור מזה. הוא שחקן, קומיקאי, יוצר, מוזיקאי,
המשך קריאהעדו סתר: "המציאות השיגה אותנו" הפגישה עם המחזאי והסופר עדו סתר מתקיימת בצל ימים סוערים ומורכבים שעוברים על החברה הישראלית כולה. סתר, יוצר שמעולם לא פחד לגעת בעצבים החשופים של החוויה המקומית, מוצא את עצמו כיום בנקודה מרתקת של התבוננות. הוא כותב על מציאות ישראלית קשה מנשוא, אך מסרב בתוקף להסתפק בתיאטרון שמספר את המציאות
המשך קריאהבשנה האחרונה ראיתי את אתי וקנין סובר על הבמות לא מעט. הפעם הראשונה שבה היא ממש נחרתה בזיכרוני הייתה בתפקיד הכלבה בהצגה "אנטאיג'ינג". מצחיקה, בעלת חיות בימתית יוצאת דופן. ברגע ההוא הבנתי שאני חייבת לראות גם את הצגת היחיד שלה, "אסתר". בשבוע האחרון פגשתי אותה שוב, הפעם על הבמה הראשית של תיאטרון גשר בהצגה
המשך קריאהמתחילה את החיים האמיתיים: שי מור מסיימת את בית צבי וכובשת את הבמה בזמן שאנחנו יושבות לשוחח, שי מור כבר נמצאת עם הראש עמוק בתוך החזרות ל"קטנטנות" (Chiquititas) – הפקת המחזמר המדוברת שתעלה על הבמות באוגוסט. בעוד ימים ספורים היא תצעד באופן רשמי מחוץ לשערי בית צבי, אבל במקום לקחת אוויר ולנוח אחרי שלוש שנים
המשך קריאה
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©
עקבו אחרינו