הגאוניות של ההצגה הזאת היא במעבר חד וחלק בין פרספקטיבות ראייה, היא מכריחה את הצופה לגבש דעה, ולשנות אותה. כמו קלידוסקופ שמביא לנו תמונה אחרת, ההצגה מביאה אותנו לשוטט בין תפישות, להבין עד כמה גיבוש הדעה שלנו הוא סטריאוטיפי,
המשך קריאהתוך כדי משחק אנחנו למדים על חייו של נבלני, עוסקים בצירוף חלקים של הפאזל של האיש הזה, חושבים על הערכים שהנחו אותו, ואלה שמנחים אותנו, שחשובים לנו, אלה שחסרים לנו, ואפילו על מקורות ההשראה שלנו. בלי שום ספק, נבלני הוא מקור השראה מצוין כאשר אנו זקוקים לדוגמא של עמידה כנגד שלטון של עריצות שבועט בכל הערכים האוניברסליים של זכויות אזרח.
המשך קריאההיטלר של יפתח הוא נלעג. זאת הסיבה לכך שקל לנו לקבל אותו. יפתח מפליא להשתמש בהומור על צורותיו השונות כדי לאפשר לנו התייחסות מקבלת, מקשיבה ולומדת, מן האיש הזה, שלעולם יירשם כנורא ומבחיל בתולדותינו. הוא מקטין אותו לכל אורך הדרך. ההתאבדות שלו היא פתטית, ודרכו בגהנום רצופה בחוויות שמקטינות את דמותו.
המשך קריאהשאלות נוקבות שעולות בספר, מתעצמות כאן. כפי שהבימוי של יותם משתמש הרבה בזרקורים ואלומות אור אשר מאירות זוויות שונות של ההתרחשויות על הבמה, כך הזרקור של בחירות המחזה והבימוי מופנות לאפיקים מסויימים. בין האפיקים הללו, אשר מוקפים בפרטים מעלילותיה של יאנינה, היא שאלת קדושת החיים. החיים של מי חשובים ושווים יותר, האם יש למישהו זכות ליטול חיים, אדם או בעל חיים, האם חיי כולם משמעותיים באותה מידה, והאם יש, בכלל, זכות להרוג?
המשך קריאההביצוע של שחקני האנסמבל משחזר היטב את המופע הקברטי של ברכט, ומעורר בנו בצורה חדה רגשות המעורבים, את הניסיון ליהנות מחד, ואת תחושות השבר, האבדן, הנואשות וחוסר המשמעות שבעולם שבו בחירה חופשית ודמוקרטיה כבר התרסקו. המופע מתרחש בכל מקום בחלל, שחקני האנסמבל מפוזרים בתוך הקהל, נמצאים באינטראקציה זה עם זה ועם הצופים, התרחשויות שונות קורות כל הזמן, ועל הצופה מוטל לבחור במה הוא מתמקד.
המשך קריאה
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©
עקבו אחרינו