בתים פתוחים: קרית המלאכה בתל אביב

בתים פתוחים הפכו לחגיגה עירונית בעולם, וגם בארץ. מקומות שנפתחים, עם או בלי סיורים והסברים, שניתן לבקר בהם באופן חופשי, ללמוד, להכיר, וגם להרחיב אופקים וליהנות. בסוף השבוע האחרון היה מבחר ענק של בתים פתוחים בתל אביב. הפעם בחרתי בסיור בקרית המלאכה, סיור שבו ביקרנו במספר אתרים של יוצרים בתחומים שונים ומגוונים, בהם סטודיו אנט, שבו מתקיימים קונצרטים, עד סטודיו רות קנר, בו מתקיימות הצגות בסגנון הייחודי של רות קנר, ועוד.

סטודיו אנט, הראשון בו ביקרנו, נקרא על שם אנט סלין בתה של הפסנתרנית פליציה בלומנטל, הועבר מרחוב ביאליק, בו שימש כאולם קונצרטים, לקריית המלאכה לפני כשנתיים וחצי. במקום בו הוא ממוקם כיום הייתה בעבר מערכת העיתון דה מרקר של 'הארץ'.
האדריכלית שרון הדר, שעיצבה את המקום, מספרת: הגענו למערכת של עיתון עם המון גבס וחללים פתוחים. במשך שבועיים פרקנו גבס. משם התחלנו. רצינו להדהד את המשפחה הזאת. אנט סלין הכי אהבה ורוד מזעזע. שילבנו את הצבע.
הכוונה שהאולם יהיה מאוד אלגנטי, אבל גם אולם דינמי. החלטנו להשאיר חלל פתוח. הכיסאות יוצרים אולם מסוג מסויים, אבל אפשר להזיז הכל והבמה תהיה במקום אחר. הכל דינמי". בסטודיו אנט יש בעיקר קונצרטים קלאסיים וג'ז. המקום מתאים פחות למוזיקת רוק.

הביקור הבא היה אצל עמית לייזר. מעצב אופנה ותלבושות. בסך הכל בן 21, סטודנט בשנקר. למעשה התחיל לעצב תלבושות עוד לפני לימודיו בשנקר. את לימודי התואר ראשון במתמטיקה עשה כבר תוך כדי לימודי התיכון. באותו זמן התחיל לעצב עבור עולם הדראג. "התאהבתי במלאכת היד. העולמות המוגזמים, הקולקציות שנלקחו להופעות. הכל בתפירה אישית. הכל למדתי בעצמי. הבנתי שאני צריך להכיר את התחום לפני שאני הולך ללמוד".

סטודיו מאור צבר הוא סטודיו לכובעים. צבר מכין קולקציות לפי השראה. "אני מפרסם את העבודות שלי אונליין, ברשתות החברתיות. לפעמים אני עושה הזמנה לפי דרישה, לפי חזון של אדם או עבור חברות. כשאני עושה מה שבוער לי בבטן, זה מה שנמכר הכי טוב".
צבר השתתף בתערוכת הנשף במוזיאון העיצוב בחולון והוא גם מעביר סדנאות בארץ ובחו"ל.

סטודיו רות קנר היה הרבה שנים ללא בית מסודר. שירה, מנהלת הסטודיו, מספרת: "הגענו לפה ושיפצנו. המקום צריך לעבור טרנספורמציה לכל הצגה, וכך עיצבנו אותו, כדי שיאפשר זאת.לפי שיטת רות קנר, אנחנו עובדים עם טקסטים שהם לא מחזות. זהו תיאטרון סיפור. משהו בלתי אמצעי. דמות יכולה לעבור משחקן לשחקן. עבדנו עם טקסטים של כותבים שונים והתאמנו אותם אלינו. יש גם אפקט של התערבבות עם הקהל. הקהל נודד איתנו ממקום למקום, מחדר לחדר. למשל,
ביצירה 'קשרי משפחה', הקהל נכנס ופוגש שחקן אחר בכל חדר. השחקנית מכינה מרק לקהל. ב'מרחב נומג', התחלנו לאסוף טקסטים. יצרנו קומפוזיציה של עדויות. רצינו לאסוף טקסטים מהקהילה. אנחנו עובדים הרבה עם הקהילה על עיבוד חווייתי של המציאות".

בסטודיו אנובה, סיפר ניתאי שמטוב, טכנאי הקלטות והנדסאי קול, כי האולפן קיים 15 שנה ויש בו מכשירים אנלוגיים ודיגיטליים. מקליטים רוק, אינדי, ויש פה הרבה מגברי וינטאג'.

סטודיו ברכה גיא. אמנית פלסטית. הייתה מנהלת כוח אדם בבלינסון בתחילת דרכה המקצועית, אך היה לה סטודיו לאמנות גם שם, בבית החולים. " לאחר מכן הצגתי בקניון רמת גן. אחר כך עברתי לגלריה רוזנפלד בדיזנגוף, כשהגיעו לקניון וראו את היצירות שלי, הזמינו אותי להציג שם, ואני לא הבנתי כלל את משמעות העניין. הייתי אמנית מפונקת. נסעתי בעולם והצגתי על חשבון הגלריה, אבל לאחר שחליתי בסרטן והחלטתי שאני עושה מה שאני רוצה". לאחר מכן פתחה את הסטודיו ומאז היא יוצרת עצמאית  בכל בתי הסטודיו הללו ניתן כמובן לבקר גם אחרי שהסתיימו הימים הפתוחים, וסיבוב בקרית המלאכה הוא תמיד עונג.