האישה העשירה בעולם בקולנוע

★★★★

האישה העשירה בעולם: שבע מאות מיליון יורו תמורת אשליה של אהבה

מה אפשר לקנות בכסף, ומה נשאר מחוץ להישג ידו של האדם העשיר בעולם? הסרט הצרפתי ״האישה העשירה בעולם״ מציג עולם שבו כסף אינו רק אמצעי להשגת נוחות, מעמד והשפעה, אלא גם תחליף אפשרי לאהבה, למגע אנושי ולתחושת הערך העצמי.

במרכזו אישה עשירה עד כדי כך שסכומי כסף דמיוניים הופכים בחייה לכמעט מובנים מאליהם, וצלם יהיר שמצליח לחדור לעולמה, להקסים אותה ולנצל את חולשותיה. התוצאה היא דרמה סוערת, לעיתים קומית ולעיתים מטרידה, על יחסי תלות, כוח, נרקיסיזם והמחיר שמשלמים גם מי שלא בחרו להשתתף במשחק.

כשהכסף אינו קונה אהבה

מריאן פארר, בגילומה המצוין של איזבל הופר, היא בעלת הון עצום ואישה בעלת מעמד ציבורי רב. היא עומדת בראש אימפריית קוסמטיקה בינלאומית, מוקפת באנשי עסקים, מקורבים ובני משפחה, ומורגלת בכך שהעולם מתאים את עצמו לצרכיה. אלא שמאחורי החזות המרשימה מסתתרת אישה עייפה, שחוקה ומשועממת, שחייה מתנהלים בתוך מסגרת של טקסים, מחויבויות והופעות פומביות.

יש לה כמעט הכול, ובכל זאת חסר לה משהו שאי אפשר להזמין, לרכוש או להבטיח באמצעות חוזה: תחושה שמישהו רואה אותה כאדם ולא רק כמוסד כלכלי.

אל חייה נכנס פייר אלן פנטן, צלם שאפתן, פרובוקטיבי ובעל ביטחון עצמי מופרז, בגילומו של לורן לאפיט. הוא שונה בתכלית מהאנשים המקיפים אותה. הוא חצוף, בלתי צפוי, מתענג על תשומת לב ואינו מתרשם במיוחד מכללי ההתנהגות של החברה הגבוהה.

הוא יודע להחמיא, להקסים ולייצר תחושה שהמפגש ביניהם הוא אירוע יוצא דופן. בעיניה של מריאן, הוא מביא איתו רוח חדשה לעולם שהפך צפוי וחסר צבע. בעיניו, היא פותחת בפניו דלת לממלכה של עושר, כוח והזדמנויות.

הקשר ביניהם מתפתח במהירות, והגבולות בין ידידות, התאהבות, הערצה וניצול מיטשטשים. מריאן מרעיפה על פייר אלן מתנות יקרות, מותרות והזדמנויות, עד שהסכומים מגיעים לממדים שקשה לתפוס.

בסרט מדובר בסכום מצטבר של שבע מאות מיליון אירו. אלא שככל שהמתנות גדלות, כך מתחדדת השאלה אם היא קונה לעצמה את קרבתו או שהוא אכן קשור אליה רגשית. אולי גם היא אינה רוצה לדעת את התשובה.

המשרת שיודע יותר מכולם

אחת הבחירות המעניינות בסרט היא נקודת המבט של המשרת, המשמש מעין מספר סמוי. כבר בפתיחה נוכחותו מכניסה אותנו לבית שבו כמעט כל דבר מתנהל על פי כללים, אך לא כל מה שמתרחש בו גלוי לעין.

המשרת משקיף על הדמויות, מבחין בשינויים ומופיע בנקודות מפתח. הוא יודע יותר מכפי שהוא אומר, והפער בין מה שהוא רואה לבין מה שבני הבית מוכנים להודות בו מעניק לסיפור ממד של מתח.הבחירה הזאת גם מדגישה את האבסורד שבמצבה של מריאן. בבית שבו יש מי שמטפלים בכל צורך, מסדרים כל פרט ודואגים שהחיים יתנהלו ללא תקלות, איש אינו מצליח בהכרח להגן עליה מפני בדידותה או מפני שיקול דעתה. העושר מספק לה שירותים, אך אינו מבטיח לה אמת. לעיתים נדמה שהאנשים הקרובים אליה ביותר נאלצים להסתפק בתפקידם, בעוד אדם זר יחסית מצליח להשפיע עליה דווקא מפני שהוא אינו מקבל את כללי המשחק המקובלים.

נרקיסיזם במסווה של קסם

פייר אלן אינו מסתפק בהנאה מהמתנות. הוא זקוק להכרה, להערצה ולתחושה שהוא אדם יוצא דופן. הוא יודע להפוך את עצמו למרכז ההתרחשות, להציג את רצונותיו כזכויות ולדחוק הצדה את מי שמפריעים לו.

הכישרון החברתי שלו הוא גם כלי העבודה שלו. הוא מזהה את הצורך של מריאן להרגיש צעירה, מעניינת ונחשקת, ומספק לה את התחושה הזאת, לפחות בתחילת הדרך.
הסרט אינו מציג את היחסים ביניהם כתרמית פשוטה שבה איש רע מנצל אישה עשירה ותמימה.

מריאן אינה חסרת כוח, והיא אינה רגילה להיות קורבן. היא יודעת להפעיל סמכות, לקבל החלטות ולהשפיע על חייהם של אחרים. דווקא משום כך מעניין לראות כיצד בתחום האינטימי היא מוכנה להעניק שוב ושוב, גם כאשר המחיר הולך ומאמיר.

כסף, שהיה אמור להבטיח עצמאות, נעשה אמצעי ליצירת תלות. המתנות אינן רק סימן לעושרה, אלא גם ביטוי לניסיון להבטיח קשר שאולי אינו יכול להתקיים בתנאים שהיא מציבה.

מכאן נובעת גם האירוניה המרכזית של הסרט. פייר אלן מבקש להציג את עצמו כאדם חופשי שאינו כפוף למוסכמות, אך הוא תלוי במידה רבה במשאביה של מריאן. היא מבקשת אהבה שאינה תלויה בכסף, אך משתמשת בכסף כדי להעמיק את הקשר. כל אחד מהם משוכנע שהוא מנהל את המצב, וכל אחד מהם מסרב לראות עד כמה הוא תלוי באחר.

משפחה, יהדות וזהות

לצד הסיפור על העושר והניצול, הסרט מציע גם נקודת מבט מעניינת על המפגש בין יהודים לנוצרים. בתה של מריאן נשואה ליהודי, והקשר הזה מוסיף למארג המשפחתי רובד תרבותי וזהותי. היהדות אינה בהכרח הנושא המרכזי של העלילה, אך עצם נוכחותה מזכירה שהמשפחה אינה מורכבת רק מאינטרסים כלכליים וממאבקי ירושה. היא כוללת גם מסורות, זהויות, קשרי נישואים והבדלים בין עולמות תרבותיים.

הממד הזה משתלב בשאלה הרחבה שמעסיקה את הסרט: מי נחשב חלק מהמשפחה, מי רשאי להשפיע על עתידה, ומי נתפס כזר המאיים על הסדר הקיים? כאשר כסף עצום מעורב ביחסים אינטימיים, גבולות השייכות נעשים טעונים במיוחד.

חתונה בין בני דתות שונות יכולה להרחיב את גבולות המשפחה, אבל היא גם עשויה להבליט את המתח בין מסורות ותפיסות עולם. אין צורך להפוך את ההבדל הדתי להסבר לכל עימות כדי להבין שהוא מוסיף שכבה לסיפור על שייכות, נאמנות והמשכיות.

המשפחה של מריאן משלמת מחיר כבד על הקשר שהיא מפתחת. בני המשפחה נאלצים להתמודד לא רק עם סכומי הכסף העוברים מיד ליד, אלא גם עם השאלה אם הם מאבדים את מקומם בחייה.

המאבק על השליטה בכסף הופך למאבק על הכרה ועל קרבה. כך נחשף פרדוקס נוסף: לאישה בעלת כוח כמעט בלתי מוגבל יש יכולת לשנות את חייהם של רבים, אך אין לה דרך פשוטה להבטיח שהאנשים הקרובים אליה יאהבו אותה או יישארו לצדה.

בין קומדיה לטרגדיה

הבמאי תיירי קליפה נע בין קומדיה חברתית, דרמה משפחתית ומותחן פסיכולוגי. הפער בין הסכומים העצומים לבין האופן שבו הם מוצגים כחלק מחיי היומיום מייצר רגעים אבסורדיים. החוצפה של פייר אלן עשויה לעורר צחוק, אבל הצחוק אינו מבטל את אי הנוחות.

ככל שהקשר מסתבך, כך קשה יותר להפריד בין השעשוע לבין תחושת האיום. הכסף מאפשר לדמויות להעמיד פנים שהכול בשליטה, בעוד המציאות הרגשית הולכת ונעשית פרועה.

הבימוי והצילום מעניינים, ומצליחים להעניק לעולם העשיר מראה מוקפד שאינו מסתיר את הסדקים שמתחת לפני השטח. המרחבים האלגנטיים והנוכחות הציבורית של מריאן עומדים בניגוד למבוכה ולאי הסדר שמתפתחים בחייה הפרטיים.

גם המשחק הוא מנקודות החוזק של הסרט. הופר בונה דמות שאינה ניתנת לצמצום לקריקטורה של מיליארדרית. היא מסוגלת להיות סמכותית ופגיעה, מפוכחת ומכחישה, נדיבה ומנותקת.

לאפיט מעניק לפייר אלן קסם מסוכן, והופך את חוסר הגבולות שלו לחלק בלתי נפרד מהמשיכה שהוא מעורר. מרינה פואה ושאר השחקנים תורמים למערך המשפחתי והחברתי, שבו לכל דמות יש מה להפסיד.

הסרט שואב השראה מפרשה אמיתית הקשורה לעולם ההון הצרפתי, אך אינו מתיימר להיות תיעוד מדויק של האירועים. כוחו טמון דווקא בהרחבת הסיפור מעבר לפרשה עצמה. הוא מתבונן באנשים שמתרגלים לכך שכל רצון שלהם מתמלא, עד שהם מתקשים להבחין בין אהבה לבין הערצה, בין נדיבות לבין שליטה ובין חופש לבין ניצול.

״האישה העשירה בעולם״ אינו חף מהפרזות, ולעיתים נדמה שהוא מתענג על ממדי העושר ועל הקיצוניות של הדמויות.

ובכל זאת, מתחת למעטפת הזוהרת מסתתרת שאלה אנושית פשוטה וכואבת: מה קורה כאשר אדם יכול לקנות כמעט כל דבר, אך אינו מצליח להבטיח לעצמו קשר אמיתי? הסרט משיב עליה בלי להציע פתרון מנחם. כסף יכול לפתוח דלתות, להעניק חוויות ולשנות גורלות, אבל הוא אינו מבטל את הצורך באהבה ואינו מגן מפני בדידות. לפעמים הוא רק מאפשר לבדידות ללבוש בגדים יקרים יותר.

La Femme la plus riche du monde
בימוי: תיירי קליפה
תסריט: תיירי קליפה, סדריק אנגר וז'אק פיישי
צילום: הישאם אלאוויי
עריכה: שאנטל היימנס
מוזיקה מקורית: אלכס בופיין
עיצוב תפאורה: איב מרטן
תלבושות: יורגן דורינג
סאונד: פבריס אוסינסקי, אוליבייה מורטייה ותומאס גאודר
משתתפים: איזבל הופר, לורן לאפיט, מרינה פואה, רפאל פרסונז, אנדרה מרקון, מתייה דמי, ז'וזף אוליבן ואחרים
שנת הפקה: 2025
מדינה: צרפת ובלגיה
משך הסרט: כ־123 דקות