היי אוון הנסן בקאמרי

Home תיאטרון היי אוון הנסן בקאמרי
היי אוון הנסן בקאמרי
תיאטרון

נכון, זהו מחזמר, ואנחנו רגילים שמחזות זמר הם קלילים, אבל 'היי אוון הנסן' איננו מחזמר קליל. הוא עוסק בנידוי חברתי, תחושות של בדידות שמובילות אפילו להתאבדות. עלילתו, בהמשך, מציעה גם פתרונות ויש אפילו הפי אנד, אבל בדרך יש הרבה עצב וקשיים.

יתרונו הגדול כמחזמר הוא היכולת שלו לדבר עם קהל היעד, אותם אנשים צעירים, וגם בני נוער, אצלם הוא רוצה ליצור שינוי. לשמחתנו, המחזמר עליו קיבל סטיבן לבנסון, המחזאי, את פרס הטוני היוקרתי, כשהמחזמר זכה בעוד חמישה פרסי טוני על משחק, מוזיקה ועוד, הצליח במידה כזאת, שהוא נגע ללבבם של רבים מאוד. התרכובת של בעיות הדור הזה, שסובל מחיבור יתר לרשתות חברתיות ולניכור ובדידות מצד שני,  הביא את תיאטרון הקאמרי להשקיע בהעלאת ההצגה על במתו. יפעת צחי קיראל, מנכ"לית התיאטרון, אומרת: "זהו סיפור של מערכות יחסים. אנו, בקאמרי, מאמינים בעיסוק בנושאים מורכבים, ובעידוד לפעולה ועשייה חברתית". כדי להשיג את המטרה הזאת, הבמה תהיה מרהיבה, תהפוך את ההצגה לקרובה לקהל היעד שלה.

 

 

יפעת צחי קיראל, מנכ"לית הקאמרי

עמית אפטה הבמאי ומנהל קבוצת הצעירים של הקאמרי, אשר מעלה הצגות שמיועדות בראש ובראשונה לדור הצעיר (אם כי כמי שצפתה בחלק מהן ניתן להעיד כי הן מעניינות גם את הדורות הבוגרים יותר), מספר, כי זהו מחזמר מאוד לא שגרתי. הסיפור של אוון,  נער שסבל מבידוד חברתי והתחיל להתיידד עם נער אחר, במצב דומה לשלו, שהתאבד לאחר מספר ימים. לאחר שהוריו של הנער השני יצרו עמו קשר, הוא  הסתבך בשקרים שהלכו וגדלו, על קשר של חברות שהיה כביכול בינו לבין בנם, והסתבך עוד יותר עם המצאת מיילים שהבטיח להראות לאימו של הנער.

עמית אפטה, במאי

המחזמר עלה בארצות הברית ב 2015, בתחילה בוושינגטון ואחר כך, ב 2016, הגיע לברודווי. את הפרסים הראשונים קיבל בשנת 2017, ומאז הוא ממשיך לרוץ בברודווי ובמדינות רבות נוספות ברחבי העולם, יש בכך עדות לחשיבותו ולמרכזיותו בחייה של החברה המודרנית, ובמודעות לבעיות החברתיות המשמעותיות שהוא מעלה על סדר היום. הצלחתו נובעת, כמובן, גם מהדרך האסתטית והעלילה המעניינת בה כל אלה מועלים על הבמה. בשנת 2021 אף הפך לסרט, בכיכובם של בן פלאט וג'וליאן מור, אך הסרט הצליח פחות מההצגה.

העלילה מתארת את יחסיהם של בני נוער עם משפחותיהם, עם חבריהם ועם עצמם. מדוע בני נוער מסוימים מגיעים למצב של נידוי חברתי, איך הם אמורים להתמודד עמו, ואיך רשתות חברתיות מנתקות את בני הנוער מחבריהם אך גם מחברות אותם, איך ניתן להשתמש נכון יותר בכלים שעומדים לרשותנו כיום כדי להביא תועלת, ואיך למנוע את הנזקים שבשימוש לא נכון. כפי שסיפרנו בהתחלה, יש פה סוף טוב ואפילו תחילתו של סיפור אהבה, אבל את זה תצטרכו ללכת לראות בעצמכם.

בחדר החזרות בו ראינו מספר קטעים של ההצגה, ניתן היה לראות מקצת מהעוצמה של המחזמר, של החומרים הלא פשוטים אשר מועברים בעזרת שירה משולבת בדיאלוגים מדוברים, אך חסר היה, כמובן, אלמנט התפאורה, שהובטח לנו שתהיה אחת מהמרשימות ביותר שעלתה על במת הקאמרי. יש למה לצפות.

צוות ושחקנים

  • מאת סטיבן לבנסון
  • מילים ולחן מאת בנג' פאסק וג'סטין פול
  • תרגום דניאל אפרת
  • בימוי עמית אפטה
  • ניהול מוזיקלי גיא פרטי
  • כוריאוגרפיה תומר יפרח
  • תפאורה ערן עצמון
  • תלבושות אורנה סמורגונסקי
  • וידאו עומרי רוזי
  • תאורה נדב ברנע
  • הדרכה קולית קארין שיפרין
  • עיצוב סאונד ישי חממי
  • קורפטיטור רועי כהן
  • ע' במאי נעה גודל
  • משתתפים אלון סנדלר / רפאל עבאס, טלי אורן, דיאנה גולבי / נוי הלפרין, אולה שור סלקטר, יניב סויסה, אלעד אטרקצ'י / אדיר שטיבלמן, עמית שושני, מירי זהבי, בר כהן, דביר עונה, טל בן אהרון
  • נגנים רועי כהן – קלידים ומחשב, יוני גבורה – גיטרות, אסף דגן – תופים וכלי הקשה, גיל גולדין – בס וקונטרבס, בן שיבולת – צ'לו, תומר עינת – כינור

היי אוון הנסן | התיאטרון הקאמרי של תל-אביב

לקריאה נוספת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *