לרנן שור רזומה מרשים והוא יוצר רב זכויות בתולדות הקולנוע הישראלי. יצירתו החשובה ביותר היא כמובן 'בלוז לחופש הגדול', הסרט האייקוני משנת 1987, שמבוסס על חוויותיו בתקופת התיכון שלו, תיכון א' בתל אביב. אבי, פרופ' צבי רוזן, שהיה מורה שלו, גם נראה בסרט 'המעורר'. זה כמובן מאוד מרגש עבורי. רנן גם הקים את בית הספר לקולנוע וטלוויזיה סם שפיגל בירושלים, שמשמש עד היום כמוסד מכונן בתחומים הללו בישראל.
הסרט הזה, 'המעורר' הוא למעשה סרט אוטוביוגרפי, בו מתכתב רנן עם סבו, פיזית וריגשית, במהלך השנים. ההתכתבות הזאת כוללת סוגים שונים של קונפליקטים, ובעיקר את הקונפליקט בין היהדות הדתית/חרדית לבין היהדות החילונית בישראל. הסב, אברהם זיידה הלר, ישב בצפת, והוא היה, מעבר להיותו רב חשוב ביישוב, גם אדם בעל שעור קומה שהתיר עבודה בשבת כאשר היה צורך לבצר את היישוב כנגד פורעים. אבל הגמישות שהייתה בו במהלכים הלאומיים הללו, לא נותרה כאשר ניסה להחזיר בתשובה את בנותיו, שהפכו כולן לחילוניות, ואת נכדיו.
הוא לא הרפה ממאמציו למרות שהיה גאה מאוד בנכדו הסורר, ובהישגיו. הוא עקב אחר הקריירה של רנן באדיקות, מגיל שמונה, אז הופיע רנן בהצגה בתיאטרון הבימה, דרך תהליכי עשיית סרטו הידוע, ועד ליום מותו, בו ביקש מרנן לעשות עליו סרט. הסרט למעשה כבר נעשה בחלקו על ידי אחרים, והוא תיעד את תולדות משפחתו בצפת. רנן, בתחקיר ממשיך, גילה דברים מעניינים רבים על הסב ועל משפחתו, כולל על השיר 'המעורר', שממנו לקוח שם הסרט. למעשה, הסרט מתחיל ומסתיים בדמות המעורר, שהולך ודופק על הדלתות כדי להעיר את היהודים לתפילה. יש כאן אולי גם איזה שהוא קונפליקט פנימי אצל רנן, בין חילוניותו המוצהרת לבין שורשיו ומורשתו הדתית, כמו אצל רבים אחרים בעמנו.
הסרט הזה מגולל את עלילות חייו של הסב ושל רנן עצמו, וקושר אותן להיסטוריה הישראלית מזוויות מסוימות, והוא מהווה מסמך חשוב ששופך אור מעניין על נושאים שונים ומרכזיים בהתפתחותנו כעם במדינת ישראל. התפתחות הסגמנט החילוני בעם לצד הסגמנט הדתי, המחאה בארץ, במיוחד כנגד המיליטריזם, שורשיה והשפעותיה, כל אלה דרך פריזמות אישיות מאוד, אך גם כאלה שמשקפות תהליכים רחבים בחברה הישראלית.
זהו סרט דוקו מרתק, שאין בו רגע דל, הוא מספר לנו דברים בלתי ידועים על נושאים שמוכרים לנו היטב, ומאיר אותם באור חדש או שונה. חבל מאוד שאף לא אחד מגופי השידור לא מקרין את הסרט ברצועת הדוקו שלו.
רנן מגדיר את עצמו כאיש לא צעיר, אך ביצירתו הוא רענן ומתחדש ללא הפסקה. הוא כמובן כבר עובד על הפרויקט הבא שלו, שגם הוא סרט דוקו, על דודתו המשוררת ציפורה הלר.
הפקה ותסריט: רנן שור הלר
חברת הפקה: בלוז הפקות בע"מ
עריכה: נועה קידן
צילום: גל רומבק, יניב לינטון
תחקיר: רנן שור, לילי יודינסקי
עיצוב פסקול: אביב אלדמע
מוזיקה: אהוד בנאי
חברת הפצה: Go2Films, [email protected]
עיצוב תמונה: יואב רז
עוד על הסרט:
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©
