אפריל 15, 2025
רפרטואר בית לסין לשנים 2025-2026 הוא מרתק, ללא ספק. יש בו שילוב של מחזות זמר עם מחזות חברתיים ואקטואליים, שחקנים ותיקים שממשיכים לככב, כמו מגי אזרזר, ושחקנים ותיקים שחוזרים. ליאור אשכנזי חוזר לככב ב'אמדאוס', ויונה אליאן תגלם תפקיד שנכתב במיוחד עבורה על ידי המחזאי הוותיק (אצלו למדתי בעבר) הלל מיטלפונקט, בהצגה 'אמא'.
ציפי פינס, מנכ"לית התיאטרון, הציגה את הרפרטואר ביום בו חזרנו למלחמה, כאשר החזרה ללחימה העיבה על האירוע.
פינס מספרת: "ב-2019 עמדנו להיכנס לחזרות על מחזמר חדש, אבל מייד נפלה עלינו הקורונה. כשהתחלנו להתאושש נפלה עלינו מלחמה. לתיאטרון כמו שלנו, שצריך לממן את עצמו, זה לא פשוט. עברנו חמש שנים של חוסר יציבות מטורף, חוץ מ'אפס ביחסי אנוש'. שמאז שעלה ועד היום ממלא אולמות, אין כיסא פנוי. שחקנים התחלפו וחזרו, והמחזמר ממשיך לרוץ ערב ערב. היום התחדשה המלחמה. מה עושים? אנחנו ממשיכים".
בששה באוקטובר עמדה לעלות הצגה של המחזאי דניאל לפין, עם אבי קושניר, 'בין קודש לחולון'. "רציתי להמשיך", מספרת פינס. "עדיין לא הבנו את גודל האסון. דחינו. אנחנו עוברים דברים קשים אבל המדינה הזאת מפתיעה כל הזמן. אנחנו מתכננים' אבל קשה לדעת מה יהיה. בכל מקרה, אנחנו נמשיך".
במעבר למבנה החדש (ברחוב פרישמן) יש שני אולמות, 1200 מקומות שצריך למלא. המבנה המשפטי של בית לסין, שאינו תיאטרון עירוני או לאומי, אלא עמותה ציבורית, בה שותפות המדינה, ההסתדרות ואנשי ציבור. "אין לנו חומת הגנה. הרפרטואר צריך להיות אמנותי ותקשורתי גם יחד". פינס מדברת, למעשה, על הצורך לתת לקהל תיאטרון איכותי, אבל כזה שמוכר, שמכנה משותף רחב של אוכלוסייה ירצה לצפות בו, והאיזון הזה, כידוע, אינו פשוט.
תקציב בית לסין לשנה שעברה עמד על 61 מיליון שקל, מתוכו שבעים וחמישה אחוז תקציב עצמי. הרבה הצגות התבטלו בגלל המלחמה והתכווצות המדינה. לאיזון הכלכלי תרמה רבות ההצגה המובילה של בית לסין, בין קודש לחולון. בתיאטרון משחקים כיום כ-100 שחקנים ו-300 משפחות מתפרנסות ממנו.
ברפרטואר החדש, מספרת פינס, כמעט כל המחזות רלוונטיים למצב, מתוכם 12 מחזות ישראלים מקוריים, בהם כמעט תמיד יוצרים יש מאין. אחת ההצגות הראשונות של הרפרטואר היא 'לילה ברומא', לפי מחזה של רמי ורד. היא עוסקת במפגש בין זוג ישראלי וערבי. זוהי קומדיה מצחיקה כואבת.
על ההצגה ניתן לקרוא כאן: לילה ברומא בבית לסין – בילוי נעים
עוד הצגה שרלוונטית לתקופה ולמצב היא 'כולם ציפורים', "זהו מחזה שעבדתי קשה, שנים, להשיג את זכויותיו, זהו מחזה מאת מחזאי לבנוני, ווג'די מועווד. ההצגה (שעוסקת בסיפור אהבה בין סטודנט יהודי לסטודנטית ערביה בעת פיגוע טרור בישראל) הייתה הצלחה ענקית בפריז".
ההצגה 'קרנפים', מאת יונסקו, תעלה ביולי 25, בבימויו של יאיר שרמן, ההצגה, בכיכובם של תום חגי, ליהי קורנובסקי ומולי שולמן, עוסקת בלהקת קרנפים שתוקפת עיירה. תושביה, כדי להגן על עצמם, הופכים לקרנפים בעצמם, מכאן, אגב, הביטוי השגור אצלנו, 'להתקרנף'.
'אמא', דרמה משפחתית של אפריל 25, של הלל מיטלפונקט, בכיכובה של יונה אליאן היא הצגה שעוסקת בזמרת שנתפשת באמירה בוטה, ובוחרת לעזוב את הארץ ואת בנותיה. לאחר שנים, היא חוזרת. ההצגה עוסקת בדינמיקה בינה לבין בנותיה לאחר שובה.
הלל מיטלפונקט כתב 75 מחזות עד היום, "למדנו יחד", מספרת פינס. "הוא התקשר אלי ואמר לי: כתבתי מחזה חדש עבור יונה אליאן". ההצגה יוצאת בעוד שלושה שבועות, באפריל. האם תהליך הכתיבה שונה שכותבים עבור מישהו?" היא שואלת את מיטלפונקט.
מיטלפונקט: "זהו מחזה שעוסק בנשים. גיליתי זאת בתהליך הכתיבה. במהלך הכתיבה שמעתי את יונה בתפקיד. אמרתי לעצמי שאני מכיר אותה היטב, למדנו יחד, הבנתי שאני כותב לה. בסופו של דבר, השחקניות הופכות לדרמטורגיות שלך, כי הן מכירות את המחזה טוב ממך".
הצגה נוספת שתעלה בשנה הבאה היא 'ולריה מתחתנת', מאת מיכל ויניק. ההצגה עוסקת בכלות אוקראיניות שמובאות לארץ, כדי להתחתן עם גברים מזדקנים שמחפשים נשים צעירות מאוד. אגם רודברג תככב בתפקיד הראשי.
פינס מספרת: "קראנו לה לקריאה של ולריה, וצריך לדבר שם רוסית. אגם למדה רוסית כדי להיכנס לתפקיד. זוהי הצגה שמבוססת על סרט". היא שואלת את אגם "אם ראית את הסרט, איך את משחקת תפקיד שעשתה שחקנית אחרת?" אגם עונה: "עדיף לא לראות, כדי לבוא טרייה, פרש. אני לא מדברת רוסית. התקשרתי למיכל ויניק ואמרתי שאולי אפשר לדבר קצת פחות רוסית. זה לא עבד, היא לא קיבלה זאת. אז למדתי רוסית".
יונסקו כתב את קרנפים בשנות החמישים, התקרנפות נקבע בעקבות המחזה, הפועל קיים רק בעברית. קונפורמיזם. תקופות מלחמה וברור למה אנחנו מעלים את זה היום. הכל שחור ולבן, כולם לוקחים צד. אמנים ישראלים מזוהים עם רצח עם בעולם. הסתכלות על אמנים ערבים כתומכי טרור. אנחנו הופכים לחלק מעדר.
פינס פונה לנושא אחר. ל'מהפכה הנשית' בתיאטרון. "הודיעו לי מהעירייה שצריכה להעסיק 50 אחוז נשים. אמרתי שזה לא נכון. הותקפתי על ידי הבמאיות. עם הזמן, הבנתי שזאת מהפכה נכונה. באמת לא הייתי ערה מספיק לכישרון הנשי שלא בא לידי ביטוי. כיום מביימות אצלנו בתיאטרון הרבה יותר נשים, ביניהן רוני ברודצקי, תמר קינן, אילאיל סמל, איה קפלן, ועוד".
הבמאית תמר קינן, שביימה את 'הכל אודות איב' הכל אודות איב בבית לסין – בילוי נעים, מספרת על השינוי שעבר עולם הבימוי הישראלי מאז שהחלו היא וחברותיה, ביניהן רוני ברודצקי, שגם היא מביימת בבית לסין, ובמיוחד השינוי בבית לסין, שאחוז הבמאיות, המחזאיות והיוצרות עלה בו מאוד מאז שהיא וחברותיה החלו במאבקן לשיוויון נשים בתיאטרון.
הצגות נוספות שיעלו בעונה הבאה הם, בין השאר, 'בחורים טובים', 'ללכת שבי אחריו', הצגה אנגלית על אישה שעברה אונס. כמו כן, במאי צפויה ההצגה 'מלכת היופי של ירושלים', בעקבות ספרה של שרית ישי לוי. הצגה נוספת שצפויה לעלות היא 'אור לגויים', קומדיה חדשה, גם היא בהשתתפות קושניר.
שרית ישי לוי מספרת, שהספר הוא סמי אוטוביוגרפי, מבוסס על דמויות משפחתה. "דמותה של לונה, הגיבורה הראשית, מבוססת על אמא שלי, שהיתה מאוד יפה. זה חצי בדיוני. בכל מקום שהסתובבתי אמרו לי שאני ביתה של מלכת היופי של ירושלים'. פינס מספרת ששתי שחקניות נכנסו מראש לתפקיד הראשי, כרמל בין ודניאל גל. הכרטיסים להצגה שעולה במאי נמכרו כמעט כולם. "זהו כוח של מותג", אומרת פינס.
ההצגה 'אור לגויים' נכתבה על ידי דניאל לפין עם מחשבה על אבי קושניר בתפקיד הראשי. לפין וקושניר, הולכים יחד כבר דרך ארוכה, למעשה, מתחילת דרכם בעולם התרבות. עלילת ההצגה עוסקת בגבר שאמו מתה, ולאחר מותה מסתבר שלא הייתה יהודיה. כל עולמו מתהפך.
בשנה האחרונה עוסק התיאטרון בהצגות של 'תיאטרון על תיאטרון', על מאחורי הקלעים והדרמות שבעולם הזה. 'משחק החיים' ו'הכל אודות איב', כבר מציגים, האחרון במסגרת זאת יעלה בנובמבר, 'אמדאוס', בבימויה של רוני ברודצקי וכוכובו של ליאור אשכנזי.
פינס מספרת: "ליאור אשכנזי לא הופיע בתיאטרון עשר שנים. ניסיתי פעמים רבות למשוך אותו חזרה אלינו. פתאום הייתה לי הפתעה. הצעתי לו את תפקידו של סאליירי ב'אמדאוס', והוא אמר כן. אבל הייתי בטוחה שלא יקרה". היא שואלת את אשכנזי: "למה אמרת לי כן"?
אשכנזי: "התנאים בשלו. סאליירי היא דמות שהיא שאיפה של שחקן".
פינס על רוני ברודצקי: "רוני אחת הבמאיות המבוקשות כיום. עבדת שנים בחיפה. מה לדעתך קרה? איך התפתחה הקריירה שלך?"
ברודצקי: "התגלגלתי וצמחתי, אני מרגישה שאני מתגלגלת מפרויקט לפרויקט לפי מה שמעניין אותי. אין לי שאיפה להיות באיזור אחד. יש לי רצון בקהל רחב. אני חלק מדור חדש של במאים, אנחנו צעירים למדי, אנשים עם חזון ותשוקה לתיאטרון. אני שמחה להיות חלק מהדבר הזה".
מגי אזרזר תכבב בסיפור פרברים. פינס מספרת על אזרזר: "האודישן הראשון שלה ל'לחנך את ריטה' לקח שלוש שניות. היא קראה שורה אחת ואמרתי לה זה מספיק. התקבלת". פינס שואלת את אזרזר: "את צעירה, האם כבר מעסיק אותך נושא ההצגה בה את מככבת כיום, 'הכל אודות איב', ההזדקנות?"
אזרזר: "הרבה נשים מתעסקת בגיל, חוששות להפוך מענב לצימוק. זה עניין של טייפקאסט. בתיאטרון זה מורגש יותר. המראה בחדר ההלבשה שלנו היא אותה מראה, אבל ההשתקפות שלי משתנה כל הזמן. צריך לקבל את מה שהחיים מביאים עם קצת בוטוקס".
מחזות זמר נתפשים כקלילים יותר, מתקשרים לאסקפיזם, שלעיתים נתפש כמילת גנאי. אורן יעקבי ועילאי בוטנר יצרו יחד מחזות זמר מבחינת המוזיקה. בבית לסין מככב, כאמור, המחזמר 'אפס ביחסי אנוש' כבר שנים, ואליו הצטרף השנה 'בלוז לחופש הגדול', שיוצרו, רנן שור, נפטר במפתיע לפני כמה שבועות. תוצאות חיפוש עבור "בלוז לחופש" – בילוי נעים
פינס שואלת את אורן יעקובי מהו סוד ההצלחה של 'אפס ביחסי אנוש'. אורן: "בסוף הקהל פוגש את עצמו על הבמה. ביום הראשון של אפס ביחסי אנוש ראיתי שהמון צעירים הגיעו לראות את המחזמר. סוד ההצלחה הוא שהשחקנים משחקים דרך עיניים של צעירים".
'סיפור פרברים' עולה באוקטובר 25. בבימויו של אלדר גוהר ובהשתתפות דור הררי ומגי אזרזר . "אמרו לי שדור הררי רוצה את התפקיד בבלוז לחופש הגדול. לא הכרתי אותו אבל קיבלתי המלצות, הוא עשה אודישן והתקבל. כשנכנסנו לחזרות התחילה המלחמה, והוא אמר שהוא הולך להתייחל אמרתי שבשום אופן לא אחליף אותו. חיכינו שיחזור. הוא גם רקד מדהים ב'רוקדים עם כוכבים'. אחרי שנכנס לתודעה עם הזכייה בתוכנית זה מחזק עוד יותר את תפקידו ב'סיפור פרברים'".
פינס שואלת את דור הררי: "איך אתה מרגיש עם התפקיד הראשי בסיפור פרברים"?
הררי: "זהו השייקספיר המחזמרי. כולנו חיים באינסטגרם, לא חשבתי שריקוד יהיה העניין. הסתכלתי על זה קצת בזלזול. להביא את מי שצפה ב'רוקדים עם כוכבים' למחזמר זה העניין. כשהייתי במילואים, בכל פעם שפתחתי את הטלפון היתה הודעה ממך. תודה שדאגת לי".
אחד מהגורמים שמזינים את המחזות הישראלים בבית לסין הוא פסטיבל 'פותחים במה' שמנהל אבישי מילשטיין, הדרמטורג של בית לסין. "התחלנו, עם אבישי, ליצור מחזאות ישראלית לפני עשרים וחמש שנה. כיום זה מה שהקהל רוצה, הצגות ישראליות מקוריות. פסטיבל 'פותחים במה' היה הזדמנות לכותבים חדשים וכמה להיטים, כמו 'דתילונים' שעלה לפני כמה חודשים, התחילו שם".
הכותבים החדשים אושרית סרוסי וחן רוטמן הביאו את 'חנאל ומכבית', על זוג שמתגרש אבל לא מצליח להתנתק. פינס: "הגעתי להקראה ושמעתי שיש היסטריה בקהל. זה דור אחר, אני לא מבינה למה הקהל צוחק. אבל כאדם נועז, אמרתי שיכול להיות שיש לי פה משהו".
פינס שואלת את אבישי מילשטיין: "איך הופכים סדרת רשת להצגה?"
מילשטיין: "הם מתקשרים בעגה שרק הם יודעים לדבר, אבל כולם מבינים. היינו צריכים רק לבחור חומרים מתוך השפע שקיים בסדרת הרשת שלהם. בסוף יצרנו מחזה, אותו מביים אודי גולדשלק.
ציפי "אושרית וחן, על מה כל ההמולה?"
חן רוטמן: "לקחנו שלוש דקות ומתחנו אותן לשעה וחצי. אושרת אמרה לי, בוא נעשה מזה מחזה, אז עשינו".
אושרית: "בסוף זה סיפור אהבה של זוג גרוש".
בשנת 2026, יעלו ההצגות הבאות: 'ללכת שבי אחריו', עיבוד לסרטו בכיכובו של רובין וויליאמס ובבימויה של תמר קינן, על מורה שנלחם במערכת החינוך השמרנית בארצות הברית. 'לכאורה', מאת סוזי מילר, דרמה פמיניסטית בכיכובה של מגי אזרזר, על עורכת דין שנאנסה על ידי עמית לעבודה ומגיעה לבית המשפט. "קיר הזכוכית', מחזהו של אורן יעקובי על רקדנית ישראלית בברלין". שני מחזות שעלו בקריאה מבוימת ב 'פותחים במה', 'אליס' על אליס מילר, דל מירב בן יצחק ו'אף מילה לאמא', קומדיה 'אנטי רומנטית' מאת נועם גיל.
פינס נפרדת מאיתנו באיחול: "שהדרמה תשאר רק על הבמה". אמן.
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©