והזוכים בתיאטרונטו 2026 הם…

הוכרזו הזוכים בפסטיבל תיאטרונטו ה – 35 להצגות יחיד שננעל הערב

ההצגה הזוכה: "פינגווין" בביצוע של אלון פרידמן, מאת עמית ארז ובבימוי שלום שמואלוב
ההצגה הזוכה במסלול הקצרנטו: אב-טיפוס בביצוע דולב אוחנה, מאת ובבימוי ארז חן

פסטיבל תיאטרונטו ה-35 ננעל הערב (מוצ"ש) בתיאטרון יפו. הפסטיבל, אותו ייסד יעקב אגמון ז"ל ומאז פטירתו מנוהל על ידי  השחקנית גילה אלמגור-אגמון עלה ביפו העתיקה מול אולמות מלאים בקהל צמא לתיאטרון כשחלקן של ההצגות מתייחס לרוח התקופה ולמלחמה.

השנה הציג הפסטיבל חמש מונודרמות חדשות במסגרת התחרות, ועוד שבע הצגות קצרצרות (עד 15 דק') במסגרת מסלול  ה"קצרנטו".

בפסטיבל השנה לקחו חלק כמה מטובי היוצרים והשחקנים, בהם וותיקים ומוכרים לצד יוצרים ושחקנים צעירים. בין היוצרים והמשתתפים השנה נמנו רבקה מיכאל, יגאל שדה, אלון פרידמן, שלום שמואלוב, תומר שרון ועוד.

הוועדה האמנותית של התיאטרונטו כוללת את גילה אלמגור-אגמון, היוצרים והשחקנים דניאל כהן – לוי, שמעון מימרן ויגאל עזרתי. מפיקת הפסטיבל: גלית ברסקי. הפסטיבל מתקיים בשיתוף פעולה עם חברת "אתרים יפו העת יקה" שמעניקה תקציב, חללים להצגות וחשיפה ובשיתוף עיריית הרצליה ומרכז תאו שיארח לראשונה את הצגות התחרות בימים ראשון ושני השבוע (24-5 לחודש).

ואלה הזוכים בפרסים השונים:

פרס התיאטרונטו על שם ניסים עזיקרי ז"ל בסך 9,000 ₪ הוענק להצגה "פינגווין" בביצוע אלון פרידמן מאת עמית ארז, בימוי: שלום שמואלוב.

מנימוקי השופטים: "אלון פרידמן נותן הופעה מפורטת, מפתיעה מרגע לרגע, עם שימוש הרמוני של עבודה רגשית, טקסטואלית ופיזית שסוחפת את הקהל לתוך עולם של אמן שבוגד בערכיו ועקרונותיו ומצליח לעורר הזדהות עמוקה עם הקהל. כל הכבוד, עבודה מדוייקת ומעוררת השראה".

שלום שמואלוב כתב על ההצגה: "בחורף קייבי קפוא, בעולם שבו בני אדם לומדים להסתגל כמעט לכל דבר, חי ויקטור – סופר בודד שחברו הקרוב היחיד הוא פינגווין בשם מישה.
כך מתחיל "המוות והפינגווין" מאת אנדריי קורקוב – רומן שהוא בעת ובעונה אחת סאטירה פוליטית אכזרית, קומדיה שחורה וסיפור אנושי עדין על בדידות, פחד והצורך הנואש בחום ובקרבה.
כשקראתי את הספר לראשונה הרגשתי מיד שהוא מבקש להגיע אל הבמה – דווקא כהצגת יחיד. לא רק בגלל בדידותו המזהרת של ויקטור, אלא גם משום שהוא אדם שמנסה בכל כוחו להמשיך בחייו כרגיל בתוך מציאות שהולכת ונעשית מושחתת, אלימה ומאיימת יותר ויותר.
ויקטור איננו מפלצת. הוא איננו רוצח, איננו אידיאולוג ואפילו לא אדם אמיץ במיוחד. הוא פשוט משתף פעולה בעיקר דרך רצונו העיקש לא לדעת. לא לראות. לא לשאול שאלות. להמשיך לעבוד. להמשיך לשרוד, להמשיך להאמין שאם יישאר בשוליים, אם יסכים לעצום עיניים, אולי המנגנון האלים סביבו יפסח עליו. אבל העולם של "הפינגווין" מזכיר לנו אמת מטרידה בהרבה:
בחברה שמתרגלת להכחשה, לטיוח ולהשלמה עם אכזריות, אף אחד איננו באמת "מחוץ לסיפור". בסופו של דבר, המערכת שטיפחת את קיומה בשתיקה ובציות בולעת גם את מי ששירת אותה בנאמנות או בפחד.
הרומן נכתב על רוסיה שלאחר קריסת ברית המועצות ועל עלייתם של שלטון אוליגרכי מושחת ומנגנונים מאפיונריים של כוח, אבל קשה לקרוא אותו היום מבלי לחשוב גם על מקומות אחרים, קרובים יותר, שבהם בני אדם עושים מאמצים אדירים כדי לא לראות את האלימות המתבצעת סביבם ובשמם.
הספר שייך למסורת ספרותית שאני אוהב במיוחד – ריאליזם פנטסטי: מציאות יומיומית, קונקרטית ומוכרת לחלוטין, שבתוכה חודר הבלתי אפשרי מבלי להפר את סדר העולם. דווקא האיפוק הזה, שבו האבסורדי והמאיים נטמעים בשגרת החיים בלי "הכרזה" דרמטית, הוא מה שהופך את הז'אנר לכל כך מסעיר, וגם אתגר תיאטרוני לא פשוט.
העיבוד לבמה נולד מתוך הרצון לשמור על האיזון העדין הזה: ליצור עולם תיאטרוני שבו ההומור והאימה, הפוליטי והפואטי, הגרוטסקי והאנושי מתקיימים יחד, כמעט כבדרך אגב".

פרס ציון לשבח, באדיבות קרן תל אביב לספרות בגובה 3,000 ₪ הוענק להצגה "גדליה" מאת ובביצוע תומר שרון. לדברי השופטים "תומר מספר סיפור מורכב, מלהטט בין דמויות תוך עבודה פיזית מדוייקת ומפעימה. הוא נותן תצוגת משחק מיונת ומרשימה. תומש כתב, ביים, שיחק וכתב את הלחנים ועל זה נאמר תומש מן שואו".

תומש כתב על ההצגה: "העיבוד שלי ל"בארטלבי" של הרמן מלוויל, הסיפור הגדול ביותר שקראתי, עליו אני חולם מגיל 8 (!) יעלה בפסטיבל פה ביפו בשבועות. יפת הוא מנהל משרד לייצור וממכר תשמישי קדושה ומעסיק כמה סופרי סת"ם צבעוניים. יום אחד הוא מקבל לעבודה בחור מוזר בשם גדליה. לאט לאט מתחיל גדליה לערער את יסודות המציאות של יפת ואת בסיס קיומו. מתחיל כקומדיה, ממשיך כסרט אימה אפל, הופך למחזמר ומסתיים כ…"

הפרס הראשון במסלול ה"קצרנטו" בסך 3,000 ₪, אף הוא באדיבות קרן תל אביב לספרות ואמנות הוענק להצגה "אב-טיפוס" בביצוע דולב אוחנה מאת ובבימוי ארז חן.
מנימוקי השופטים: "דולב אוחנה שובה לב במשחק חי, מלא חן וכנות.  הוא מעורר חיוך, הזדהות, צחוק וגם דמע. הוא מגלם גבר צעיר  בן הדור הנוכחי, העומד להיות אב. מבולבל, מפונק אך גם רגיש ועדין., משחק מלא הומור המסוגל גם לצחוק  על עצמו  ואנחנו מתמלאים אהבה  לדמות הזאת, צוחקים קצת עליה וגם איתה. דולב מגיש את הטקסט המבריק של ארז חן בצורה מרנינה. ועל כך מגיע לו פרס ראשון".

על אב-טיפוס ושיחה קצרה עם ארז חן תוכלו לקרוא בבילוי נעים.

בפרס בחירת הקהל  – על שם תרין שלפי ז"ל (זוכת פרס השחקנית הצעירה בתיאטרונטו לשנת 2019) בסך 5000 ₪  המוענק על ידי בני משפחתה זכתה ההצגה: "גן רסיסים" מאת ובביצוע אייל רז, בימוי ומוסיקה: ליאור זכאי. 

ובפרס בחירת הקהל במסלול הקצרנטו בסך 1500 ₪  הניתן על ידי התיאטרונטו זכו שתי הצגות: "זמן" בביצוע יגאל שדה, מאת ובבימוי רובי קסוס, וההצגה "עכשיו כבר לא מתאים" בביצוע של דורון טאובר, מאת ובבימוי עדי רהט.

צילום תמונה ראשית: ז'ראר אלון