חוץ פנים, תערוכה של נילי ויצטום, בית האמנים באלחריזי

התערוכה של נילי ויצטום, חוץ פנים, בבית האמנים באלחריזי, נסגרת היום. עדיין ניתן לראות אותה, ועוד מספר תערוכות מעניינות הסמוכות אליה באותה אכסניה, ביניהן התערוכה של ירדנה זיו, בית רומנו-פלורנטין.

הרעיון של התערוכה, של נילי הוא עיסוק בקוביות. לא רק קוביה כקוביה פיזית, אלא קוביה כגוף שמושך אליו, פנימה. "הקוביה באה אלי מניסיוני באדריכלות", מסבירה נילי. "זהו גוף מאתגר מאוד, כל הצלעות זהות. אני שמה בתוך הקוביה מראות שמשקפות עולם פנימי, שלי ושל אחרים. קוביה שיש בה ורוד, יכולה לסמל, למשל, אדם אופטימי יותר. כחול הוא סימבול לאדם מאורגן יותר, כתום וירוק מסמלים צמיחה. בעקבות הכאוס ששורר בעולמנו כיום, התחלתי במונוכרומטיות ועברתי ליותר צבע".

נילי היא פסלת, שעוסקת כבר יותר מעשרים שנה בפיסול, ויצרה כבר בסוגי חומרים שונים, כגון בטון, רשת, קרמיקה. היא עסקה בפיסול פיגורטיבי ואבסטרקטי. החומר הנוכחי בו היא עובדת, הפרספקס בדרך כלל משמש לדו ממד. בעבודות הקוביה היא לקחה אותו כמרכיב עיקרי. "על הקוביות עבדתי כשנתיים. העבודה נבעה מהנחה, שכולנו מונוכרומטיים, לכל אחד מאיתנו פתחים גדולים וקטנים יותר, שמכניסים בנו צבע".

ליד הקוביות תלויים צילומים של הקוביות, לשם מה זה?

נילי: "להראות גם את הפנים. כל אדיכל שרואה אומר, זה נראה כמו בניין, ומה שצריך לעשות, זה לבוא ולהציץ".

יש פה גם בחירה להעמיד קוביה על מראה או על זהב, והמשטח יוצר ישויות משלו. "אני חותכת בלייזר. שכבה מרכזית זה שקוף, וכשאני מזמינה את המראות אין לי מושג איך זה ייראה. אני מתכננת ומשרטטת הכל ידני".

את עובדת על משהו חדש?

"אני מתחילה לעשות תבליטי קיר עם אותו רעיון בסיסי. עשיתי כבר כמה דגמים ראשונים, אבל אני לא מעלה עד שיש לי מספיק עבודות לתערוכה".