משחק החיים, בית ליסין

משחק החיים. לכל אחד מאיתנו משחק חיים משלו. לעיתים דרמטי יותר, לעיתים פחות, למרות שבתקופה הזאת נראה שכולנו חיים בסרט רע שאינו מראה סימנים לסיום.

'משחק החיים' של אלכסי מישליק, שזהו המחזה השני שלו שמוצג על ידי בית ליסין (הראשון הוא 'סיפור אהבה), הוא קומדיה טראגית, או שמא טרגדיה קומית. אין ספק שהוא יודע לבנות סיפור מורכב שמסוגל לגעת ולרגש, להביא למחשבה, ובה בעת, לגעת בכל אחת ואחד ולעשות זאת במחזה ארוך מהממוצע שאין בו רגע דל.

הבימוי המהוקצע של תמר קינן המוכשרת יוצר כישוף, ששותף לו צוות של שחקנים שמשתפים פעולה בהבאת הסיפור אל הקהל. סיפור העלילה מתחיל בהגעתם של במאי (מולי שולמן) ושחקנית (לימור גולדשטיין) לבית הסוהר, להעביר שם סדנת דרמה. שני אלה הינם גרושים זה מזה, והיחסים ביניהם מורכבים, אך דבר אחד ברור: עוד נותר ביניהם רגש. עימם נמצאת העובדת הסוציאלית הצעירה (כרמל בין) שארגנה את הסדנה בצורה מתוחכמת, ושני אסירים בלבד שהגיעו לסדנה. האחד צעיר, חמום מוח, שגדל בסביבה קשה והפך לפושע בגיל צעיר (שון מונגוזה), והשני מבוגר, שתקן ושקול (גיל פרנק).

במהלך הסדנה, שמתחילה ברגל שמאל, מספרים לנו כל הנוכחים את סיפור חייהם ומדברים על ענייניהם הלא פתורים. מסתבר שלכל אחד מהם יש מה ללמוד כדי לקדם את חייו, וכל אחד מהם יוצא עם משהו. כל הדמויות בהצגה מתחברות זו לזו, ומקבלות מידע שלא היה להן קודם. מה קורה באמת ומה רק משחק תפקידים ודמיון? אנו הצופים נחליט זאת לעצמנו. האם סיפורו של מלאך, אנג'לו, האסיר המבוגר, באמת מגיע לפתרון דרמטי או שזהו רק חלק מהמשחק? האם יש באמת קשר בינו לבין העובדת הסוציאלית הצעירה? האם האסירים מסוגלים להשתחרר ולהמשיך הלאה לחיים אחרים? או שכל זה רק פנטזיה?

דבר אחד ברור. הבמאי והשחקנית הגרושים יוצאים יחד, ובפתח ניצת ביניהם משהו חדש, או מחודש. סדנת התיאטרון אכן הצליחה להביא לתוצאה דרמטית, לפחות אחת. כל השאר הוא תיאטרון טוב, חזק, מעורר, שיש בו אלמנטים אחרים, שונים, קצת פרינג'אים, ואין תמה בכך, בכל זאת, תמר קינן, הבמאית, עוסקת גם בפרינג'.

הזכרתי כבר את המשחק המצוין. מולי שולמן ולימור גולדשטיין משחקים להפליא את הבמאי והשחקנית, כרמל בין היא עובדת סוציאלית צעירה ונמרצת משכנעת מאוד, שון מונגוזה מעורר ומשכנע בתפקיד האסיר הצעיר קווין, אבל גיל פרנק, בתפקיד המלאך, האסיר המבוגר, הוא לטעמי מסמר הערב. היכולת המשחקית שלו מתעלה על עצמה בתפקיד המורכב הזה, של אסיר ותיק, שקול אך רגיש, שעובר תהפוכות לא פשוטות בחייו ומשלם מחירים גבוהים על בחירות ערכיות.

הסיפור, הבימוי והמשחק, הופכים את ההצגה לכדאית מאוד לצפייה. היא תפעיל לכם את כל בלוטות הטעם והריח שהצגה טובה יכולה להפעיל, ותחדור גם לתאים האפורים, וכל זאת, בצורה מרתקת וייחודית.