ניקי

הסרט הזה, שהוא סרט ביוגרפי על חייה של אמנית בשם ניקי סן פאל, מתחיל בתמונה יפהפיה, של צעירה מלאת חן שיושבת כדוגמנית. התמונה האסתטית והשלווה מתחלפת ברעש של שבירה, ואחריה מריבות וצעקות. הסצינה הקצרצרה הזאת של הפתיחה מאפיינת את הסרט, שיש בו ערבוב של תקופות וזמנים, של שקט, שהוא מדומה לרוב, ושל המולה, שהיא בתוכה של הגיבורה שלנו וגם חיצונית לה.

אנחנו עוברים עם ניקי, ביעף, מקומות, נופים, נסיבות ותקופות בחיים. המעברים הללו מקבילים למערבולות שבחייה ובראשה של ניקי. עם השתלשלות העלילה, אנחנו למדים שניקי לוקה בנפשה אך המחלה שלה קשורה במצב פיזי, שהוא בלוטת תריס שמתפקדת בפעילות יתר, והופכת אותה לפעלתנית מדי, חשדנית, אפילו מסוכנת לעצמה. עם הזמן אנחנו למדים גם אירועים אחרים שקשורים לבעיותיה הנפשיות של ניקי, ובעיקר התעללותו המינית של אביה וגילוי העריות שנכפה עליה מזמן שהייתה נערה צעירה.

כך אנו חוזים בכך שניקי, אישה שכביכול יש לה הכל, היא דוגמנית ושחקנית מצליחה מאוד, אישה אהובה על ידי בעלה ואם טרייה, מתמוטטת ומאושפזת, ואפילו נאלצת לקבל מכות חשמל. מכאן והלאה היא מחליטה לוותר על המשחק, כדי ליצור אמנות משלה. גם כאן, דרכה ארוכה ומפותלת, היא עוברת תהליכים שונים, נפשיים ורגשיים, ואפילו תהליכים משפחתיים, בסופם היא מתגרשת מבעלה ומתחברת לז'אן טינגלי, אמן שיהיה בעתיד, העתיד שאחרי תום הסרט, בעלה השני.

הסרט, לצערי, מגיע עד למקום בו התחילה את דרכה האמנותית הממשית, אך לא מראה את התפתחותה משם. למעשה, ניקי הפכה לאמנית חשובה בעלת שם בינלאומי, שיצרה לא מעט עם בעלה השני. בין השאר, השאירה את חותמה בישראל, בפסל הענק של הגולם בגן המפלצת בירושלים. לא רחוק משם, בגן החיות התנ"כי, יצרה עוד אחד מפסלי הענק שלה. הסיבה העיקרית לכך, שהסרט נפסק שם ולכך שאין מוצגות בו יצירותיה של ניקי הוא התנגדות משפחתה להצגת חייה המורכבים והעניינים המשפחתיים בסרט.

עם זאת, הסרט היה צריך להיעשות. הביוגרפיה שלה מרתקת, והיכולת לצאת מהמקום הנמוך אליו הגיעה, מנקודת שפל, לסלול את דרכה לפסגת האמנות, היא אות ומופת לכך שכאשר אדם מוכשר ונחוש, ניתן לעשות את הדרך הזאת.

סלין סאלט, הבמאית, מפליאה עשות בשימוש באמצעים אמנותיים, למשל, במסך מפוצל לשניים בו היא מרחיקה ומפגישה דרכים ואנשים, כסימבול לדרך שאנחנו עושים זה לקראת זה ולקראת עצמנו.

למי שאוהב סרטים ביוגרפיים וסרטים על אמנות ואמנים, זהו סרט מומלץ ביותר. בכל מקרה יש מה ללמוד ממנו, וניתן גם ליהנות, בזכות המשחק המשובח.

למי שמתעניין בחייה של ניקי: ניקי דה סן פאל – ויקיפדיה  ניקי דה סן פאל – ויקיפדיה

הפסל בגן המפלצת:

צילום: Hagai Agmon-Snir

בימוי סלין סאלט
הופק בידי דודי קוקי, ג'וליאן דריס, פלורנס גסטו
שחקנים ראשיים ניקי דה סנט פול: שרלוט לה בון ; הארי מתיוס: ג'ון רובינסון ; ז'אן טינגולי: דמיאן בונאר
מוזיקה Para One
צילום ויקטור סגן