על תקוות וחלופות אחרות: תערוכה חדשה במוזיאון תל אביב

התערוכה של נטע ליבר שפר, זוכת פרס חיים שיף לאמנות פיגורטיבית ריאליסטית לשנת 2023 בודקת מה היה קורה אילו העם היהודי היה מתיישב במקום אחר, ולא בארץ ישראל.

מסתבר שבכל מיני נקודות בזמן, היו הצעות אלטרנטיביות למקום יישוב עבור העם היהודי, חלקן ידועות יותר ואחרות ידועות פחות. חזונו של הרצל לא היה מלכתחילה הקמת מדינת ישראל, "כל מקום בו אנו חיים הוא ארצנו".  מהמאה ה-18 ועד הכרזת המדינה ב 1948 עלו רעיונות שונים ומשונים ליישוב יהודים בפינות שונות של הגלובוס.

ליבר שפר מציגה רישומי פחם ענקיים של סירות שנושאות עליהן דמויות, כמו חזונו של הרצל, מנהיגות נשית חלוצית שפעלה לקידום נשים וחברה צודקת, חזון ארגון הבונד, ועוד. בין החלופות שהוצעו, הייתה בין השאר מצרים. חייל שלחם עבור נפוליון הציע לו ליישב את היהודים במצרים. זמן לא רב לאחר מכן, נעשה ניסיון ממשי להקים איזור עבור יהודים בגרנד איילנד, ליד מפלי הניאגרה, טריטוריה של יהודים שתהיה חלק מארצות הברית בשם 'אררט'. לצערנו גם מיזם זה נחל כישלון.

הניסיון ליישב יהודים בארגנטינה ב 1891, ניסיון של הברון הירש, זכור יותר. באותו זמן הקים הירש גם חוות חקלאיות בקנדה, ובדק גם את מקסיקו. תוכניתו של הרצל ליישב יהודים באוגנדה זכורה עוד יותר. היא הגיעה לאחר הצעתו ליישב יהודים באל עריש, הצעה שלא צלחה. לאחר פרעות קישינייב הוא העלה את רעיון אוגנדה בפני הקונגרס הציוני. הרעיון נדחה על הסף.

רוסיה הקצתה ליהודים שטח עצום בחצי האי קרים. הוקם שם קיבוץ שחבריו נרצחו על ידי הנאצים.

בנוסף לכך, הוצעו התישבויות באוסטרליה, סין ואלסקה.

מומלץ לבקר בתערוכה כחלק מביקור כולל במוזיאון.