ערב שקופיות בצוותא

יפתח קליין ושירי ארצי היו יחד 15 שנה והביאו לעולם שלושה ילדים ויצירות אמנותיות רבות. אחרי 15 שנה הם נפרדו, והולידו, כל אחד מהם, יצירה משלו, שירי את ספרה 'סיפורים מן הפרידה', ויפתח את ההצגה 'ערב שקופיות'. היא כתבה ספר מזווית מבטה של אישה שנפרדת, הוא העלה הצגה שמביאה את נקודת מבטו של הגבר. אחרי שאיווררו, כל אחד מהם לעצמו, את מה שהוביל אותם לפרידה, את הרגשות שלהם, הם חזרו זה לזרועות זו. סיפור אופטימי עם סוף טוב.

'ערב שקופיות' עוסק במורכבות מערכות יחסים של אנשים מורכבים. למעשה, הגיבור שלנו, ירון, מתעמת עם הקשר, הזיכרונות והתנהלות שלו עם הנשים המשמעותיות בחייו: בת זוגו ואימו. עד כדי כך מורכבים, האנשים ומערכות היחסים, עד שיפתח מצא לנכון לחלק את תפקידה של בת זוגו בהצגה, נילי, לשתי נשים, המבוגרת (טלי שרון) והצעירה (שירה יוסף), זאת של היום, עימה הוא מתעמת, וזאת של תחילת דרכם המשותפת, שגם עימה התעמת לא מעט.

את גרעיני המורכבות אפשר לראות לכל אורך הדרך. גבר ואישה שאהבתם מחזיקה אותם יחד, אבל בחיי היומיום הם מתנגשים בכל דבר ועניין אפשרי, מהותי או שולי. ציפיותיהם מהחיים וזה מזה אף פעם אינן מסתנכרנות. הם תמיד מוצאים על מה לריב וממה להיכנס לדיכאון. ובכן, ההצגה היא לא סתם על יחסי גבר ואישה (או הנשים בחייו), היא גם על יחסיו של אדם שחי בקונפליקטים מרובים עם עצמו ועם חייו ועולמו, עם אחרים משמעותיים בחייו. כשהאחרים הללו הם מורכבים גם כן, היחסים הופכים למסובכים וקשים לניווט.

יפתח בתפקיד ירון ישן מזה שנים בסלון, ואין ביחסיו עם נילי דבר נעים. הם מתעמתים על כל דבר, על ענייני היומיום, ברזים נוזלים וחלוקת התפקידים שלהם, אכזבתם זה מזה ומעצמם, הוויתורים שהם עושים לאורך הדרך. רבים מהנשואים יזדהו עם סיטואציות שונות שחזו בהן בהצגה, כולל, או לא, השפה הגסה שמשמשת את ירון שמקלל את כל ואת כולם, ובעיקר את עצמו, על בחירותיו ועל חייו.

חלוקת תפקיד האישה לשניים, לשתי נשים שונות, צעירה ומבוגרת, זאת של פעם, של תחילת הקשר, וזאת של ההווה, מבלבלת לעיתים אך יש לה גם תרומה רבה. היא מאפשרת להראות את התפתחות הקשר, ומאפשרת גם דיאלוג בין האישה הצעירה למבוגרת. כאשר האישה הצעירה במרכז, המבוגרת מתבוננת בעברה, כאשר המבוגרת במרכז, הצעירה מתבוננת בתהליכים שעברה. זוהי בחירה יצירתית. מעניין איך היה המחזה מתגלגל אילו היו שני ירונים, צעיר ומבוגר.

ירון מתלונן על הכרס שגידל, והוא חושף אותה עם התפתחות ההצגה, כדי להמחיש את פגעי ההתבגרות והשפעתם על הקשר בינו לבין בת זוגו, ועל חייו בכלל. אלמנט נוסף שהוא חושף הוא ב'ערב שקופיות' שהוא עורך לעצמו, ממסע שלו, של יפתח ושל שירי לפראג בתחילת דרכם כזוג, הוא את מורכבות הקשר האמיתי שלו, כבר מהתחלה. בסרטון וידיאו שצילמו שם, שניהם מתלוננים על רגשות קשים ועל חוסר הנאה מהביקור בחו"ל, ואנחנו יכולים לראות את הגרעין לקשיים שהתגלעו בהמשך.

זוהי הצגה משפחתית לא רק במהותה. יש בה שיתוף פעולה מוזיקלי של יפתח עם בניו, יהלי ומיכאל. התפאורה מעניינת, חלוקת הבמה כאשר מצד אחד ספה, אותה ספה עליה ישן ירון כבר שנים, לאחר שהוגלה או הגלה את עצמו מהמיטה הזוגית, ועליה הוא מנהל את ראשית הרומן שלו עם נילי הצעירה, ומצד שני, אחרי קיר מפריד שקוף, עליו נתלות אחר כך פתקיות ודפים של מטלות ושל שירים, ומצידו עומדת בדרך כלל נילי המבוגרת, ואימו שמייצגת עבורו מערכת יחסים ריגשית מורכבת, קשה לעיתים, נמצאת בקצה הבמה רוב הזמן. כל השחקנים נוכחים על הבמה רוב הזמן, כך שהם יכולים להתבונן אלה באלה. גם זוהי בחירת בימוי מעניינת.

אה כן, ואהבה. האהבה נוכחת שם כל הזמן גם היא, מוצהרת ומדוברת, גם ברגעים הקשים ביותר. ירון (יפתח) צועק אותה. אולי זה היה הדבר, הדבק, שהחזיר את השניים, יפתח ושירי, לזוגיות שלהם?

מחזה ובימוי: יפתח קליין
משחק: יפתח קליין, טלי שרון / לליב סיוון, ניצה שאול / אסתי קוסוביצקי, אלישבע וייל / שירה יוסף
ניהול הצגה: אנדי לוי
עיצוב תפאורה ותלבושות: קארין בראונר קומאי
וידאו ארט: נירית אהרוני
מוזיקה מקורית: יהלי קליין ומיכאל קליין
עיצוב תאורה והפעלה: מיכאל אליעזר
צילום: אפרת כהן

צוותא | ערב שקופיות