שבע ברכות

ברכות ל'שבע ברכות', הסרט שקטף כל כך הרבה פרסי אופיר, עשרה סך הכל. והוא אכן ראוי. ביום הסרט הישראלי, צפיתי בשני הסרטים המומלצים ביותר, 'שבע ברכות' וגן קופים', ושמחתי על כך שרמתו של הקולנוע הישראלי, לפחות לטעמי, היא גבוהה כל כך.

יש בסרטים הישראלים משהו שלא ניתן למצוא בסרטים רבים, ובמיוחד בסרטים האמריקאים. לא רק שזה אותנטי בשבילנו, אלא שהסרטים הישראלים הם חכמים יותר, מורכבים יותר. אני יודעת שלא כולם אוהבים את הסרטים המקומיים, אני מכורה להם, כלומר, לטובים שבהם.

'שבע ברכות' הוא סרט שהעלילה, רמת המשחק והיכולת לגעת משתלבות בו ברמה הגבוהה ביותר. במקביל, הוא לא רק סרט איכות, אלא סרט שמדבר לכולם.

אני אמנם פולניה, אבל גם אני הזלתי דמעות במספר סצינות. שתי היוצרות-שחקניות אלינור סלע וריימונד אמסלם, ולצידן תיקי דיין, הצליחו לרגש ברמה האנושית ביותר.

חוכמתו של סרט טוב היא בשילוב עדין של עלילה מרתקת, שחקנים טובים שמתאימים לתפקידם ואותנטיות רגשית. בעלילת 'שבע ברכות' כרוך סיפור מרכזי, של הבת שניתנה לדודתה שתגדלה, כיוון שלא יכלה להביא ילדים בעצמה, כפי שהיה, כך מתברר, מקובל. לי עצמי יש חברה שניתנה לגידול על ידי דודתה והיא מברכת על כך, אם כי אכן לקח לה שנים רבות להתחבר, ולו חלקית, לאחיה ואחיותיה הביולוגים.

לצד הסיפור המרכזי אנחנו צופים בחייהם של אחיה ואחיותיה, ובאימה (תיקי דיין בתפקיד מצויין, עליו קיבלה את פרס אופיר הראשון בקריירה הענפה שלה), וביחסים המורכבים שנוצרו בין האם לדודה, אחותה, בעיקר על רקע מערכת היחסים עם 'הילדה' שכבר איננה ילדה. היא אישה בוגרת והיא מתחתנת.

סיפור המסגרת של 'שבע ברכות' נותן את האפשרות לסקור היטב את כל מערכות היחסים הללו. אלה סעודות שבע הברכות שעורכים בני המשפחה עבור הכלה, הבת שעברה מיד ליד, וחתנה האשכנזי, המבין והתומך. מכל הדמויות המורכבות בסרט, הכי קל לחבב אותו, שכן הוא תמיד תומך ותמיד נכון להבין ולקבל.

כל שאר הדמויות הן מורכבות הרבה יותר ברצונות ובמוטיבציות שלהן, ובעיקר ברגישויות שלהן, ואנחנו נשאבים רגשית לעבור איתן את המסע שלהן. זוהי בדיוק גדולתו של הסרט, שמגייס אותנו רגשית.

שאפו ליוצרי הסרט ובהצלחה רבה באוסקר.