התיאוריה של מרגריט

מרגריט היא בחורה צרפתייה צעירה, גאונה ומוכשרת מאוד למתמטיקה, אשר בתחילת הסרט אנחנו מבינים שמניע אותה רק דבר אחד: הרצון להוכיח משפט מתמטי, במסגרת לימודי הדוקטורט שלה, דבר שהיא עושה במסירות עד אין קץ, והיא לא מתעניינת בשום דבר אחר. אין לה מערכות יחסים משמעותיות, מלבד עם  אימה שגידלה אותה לבדה, אין לה זוגיות, אין לה חברות ואין לה חיים מחוץ למתמטיקה.

ואז מתרחש האירוע המכונן: דוקטורנט נוסף שהביא המנחה שלה, הצביע על חולשת ההוכחה עליה עבדה, והיא נשברה. כאשר המנחה שלה הודיע לה שהיא צריכה למצוא מנחה אחר, זה היה הקש ששבר את גב הגמל שלה. היא החליטה לעזוב. את הלימודים, את המתמטיקה, את המעון ואת האזור. היא אפילו נתקה למשך זמן מה קשר עם אימה. בניסיונותיה למצוא עבודה כלשהי שתאפשר לה להרוויח קצת כסף, היא פגשה בבחורה נמרצת ונועזת, רקדנית, שבדיוק מחפשת שותפה לדירה. החברה החדשה היא בדיוק כל מה שמרגריט היא לא: חופשיה בהתנהלותה ובמחשבתה, קלילה, אוהבת חיים ובילויים. מרגריט מחליטה להשתנות, ובדרכים מעניינות היא מוצאת את מה שמתאים לה. בעל הדירה שלהם הוא סיני, והוא מארח משחקי מה-ז'ונג. היא מחליטה ללמוד את המשחק ומצליחה להרוויח כך לא מעט כסף.

היא פוגשת שוב בדוקטורנט, הם מתאהבים ומחליטים לחפש יחד את ההוכחה עליה ויתרה כשעזבה. בדרך לשם היא מפתחת השקפה חדשה על החיים, מרחיבה את יכולותיה והנאותיה.

הסרט הזה עוסק בנבכי נפש האדם מזוויות שונות, ובמערכות יחסים שנבנות בין אנשים שהם שונים לחלוטין זה מזה, אבל תמיד מצליחים למצוא מספיק נקודות משותפות כדי ליצור מערכת יחסים משמעותית. הוא מתמקד ביכולת של בני האדם להתמודד עם משברים, להתגמש, לשנות דרך, לגדול ולהתפתח. כמובן, שהאפשרות הזאת תלויה ברצונו וביכולתו של כל אדם. אנשים בעלי אישיות נוקשה, שהם מקובעים על דרך אחת, יתקשו להשתמש במשבר לצורך שינוי חיובי. אלה שהם בעלי אישיות אופטימית ופתוחה יותר, הם בעלי סיכוי רב יותר לעשות דרך כמו מרגריט.

יש משהו מהפנט בכתיבה האינסופית של משוואות על לוחות ועל קירות בסרט. עם הזמן, הכתיבה הזאת הופכת לאלמנט אסתטי, שמוסיף נופך אקזוטי כמעט ומייחד את הסרט.

הסרט הזה מצטיין במשחק משובח, בראש ובראשונה של השחקנית שמגלמת את מרגריט, היא אלה רומפף, זכתה בפרסים על משחקה, כולל בפסטיבל קאן. משחקה הוא משכנע ונוגע ללב. גם סוניה בוני, כחברה החדשה ומלאת החיים שמראה לה שהחיים הם יותר ממה שהיא חושבת ואפשר גם ליהנות מהם, משחקת נפלא, ומביאה איתה משב רוח רענן לסרט, וכמובן, ז'וליין פריזון, בתפקיד לוקאס, הדוקטורנט שהניע את כל המהלכים של חייה של מרגריט, גם הוא מביא אתו איכויות משחק שמדברות בקול רם וברור אל הצופה.

בשורה התחתונה: עלילה מעניינת ומשחק מצויין הופכים את הסרט למשובח. אך גם מילת אזהרה: הסרט אינו מתאים לכל אחד. הוא מדבר בעיקר ל'מיטיבי לכת' קולנועיים, שימצאו את עצמם מרותקים לתהפוכות בחייה ובנפשה של מרגריט.

משחק: אלה רומפף, ג'אן פייר דרוסן, קלוטילד קורו סוניה בוני, ז'וליין פריזון

במאית: אנה נוביון