ביום חמישי נפתחה במוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית התערוכה “אני מדברת עם ציור” של האמנית איטה גרטנר ז"ל, רטרוספקטיבה רחבת היקף שמציגה את מרבית יצירתה המשמעותית. התערוכה הייתה אמורה להיפתח בעוד האמנית בחיים, אך למרבה הצער, היא נפטרה זמן קצר לפני כן. נוכחותה של גרטנר, מורגשת בכל פינה בתערוכה, והקהל מוזמן להכיר את מורשתה האמנותית והתרבותית הייחודית.

אורן אהרוני, מנכ"ל המוזיאון, ציין בפתיחת התערוכה את המשמעות של האירוע:
“רצינו להציג את התערוכה בעוד האמנית בחיים, אך המציאות הכתיבה אחרת. עם זאת, הצגת עבודותיה כאן מאפשרת לקהל ולדורות הבאים להבין את עומק יצירתה ואת תרומתה למרחב האמנותי בישראל.”
התערוכה החליפה את זו של אספנית האמנות צילה ירון, ומציגה את יצירותיה עד פברואר 2026. מדובר בהזדמנות נדירה להיחשף למגוון רחב של עבודות שמציגות את הקשר הייחודי של גרטנר בין הגוף לנפש, בין האישיות והחוויות הפרטיות לבין ההיבט החברתי והלאומי.
אורן אהרוני הדגיש כי המוזיאון חווה בשנה האחרונה הצלחה משמעותית, עם עשרות אלפי מבקרים, וזוכה להכרה בקרב קהל האמנות המקומי והבינלאומי. לדבריו, העבודה השיטתית והמסורה של צוות המוזיאון תרמה להעמקת הקשר בין המבקרים לבין האמנות הישראלית.
המוזיאון לא מתמקד רק בתערוכות אלא מקיים פעילויות תרבותיות נלוות, סדנאות, סיורים מודרכים, פעילויות לילדים ולנוער, והרצאות שמעמיקות את ההבנה על אמנות ישראלית. הדגש הוא על חינוך לאמנות, על יצירת זיקה בין הדורות ובין נקודת מבט אישית לנקודת מבט לאומית, ועל הצגת האמנות כחלק בלתי נפרד מ‑DNA התרבותי של מדינת ישראל.

אחד המרכיבים הכלכליים התומכים במוזיאון הוא גיוס תרומות, שמאפשר את קיום התערוכות והפעילויות הנלוות. אהרוני הסביר כי הצלחת המוזיאון נמדדת לא רק בכמות המבקרים, אלא גם במספר האמנים, האוצרים והיוצרים שממשיכים לפנות למוזיאון עם עבודות חדשות, והמעגל הזה מעיד על הצלחתו והכרה ציבורית נרחבת.
רועי ברזילי, יו"ר המוזיאון, ציין כי איטה גרטנר יצרה רבות במהלך חייה, ובמיוחד הצליחה לחזק את מקומן של נשים בעולם האמנות. התערוכה מאפשרת להציג את השפעתן של נשים על תחום האמנות בישראל, ונותנת ביטוי לנשים יוצרות ואוצרות, ועל הקשר בין חוויות אישיות לבין ביטוי אמנותי.
שרי גולן, האוצרת הראשית של המוזיאון, הסבירה כי התערוכה היא פרק חמישי באשכול התערוכות “שלהן – היסטוריה מחודשת”, שמספק במה לנשים יוצרות, אוצרות וחוקרות, ומחברת בין נקודת מבט אישית לנקודת מבט לאומית. דרך עבודותיה של גרטנר, נחשפות שאלות של מגדר, זהות ומקום האישה בשדה האמנותי, ומובאות לדיון נושאים שפעמים רבות נותרו בשוליים.

גרטנר עצמה, סיפרה גולן, ניסחה את עקרונותיה באופן מעורר השראה:
“אני משייטת על גבי המציאות כמו רפסודה.”
משפט זה, כמעט שיר, מגלם את הגישה שלה ליצירה, שילוב של חוויה אישית עם חקירה אמנותית. היא לא יצרה “סתם ציור”; כל פעולה הייתה מעין שיחה עם הציור עצמו, משחק של הידיים והראש, תנועה מתמדת בין מחשבה לרגש, בין רגע יומיומי לבין יצירת אמנות.
בסרטון קצר שצולם על ידי גמא כהן, סיפרה גרטנר על תהליך היצירה שלה:
“לצייר סתם זה לא מעניין אותי. רגע אני אוכלת, רגע אני מדברת, ואת הרגעים אני מניחה על הנייר. ואז אני משחקת עם הציור – זורקת עליו כמה דברים, והוא מקבל צורה אחרת, ואני נהנית מזה. הידיים והראש מחוברים, וזה עושה את שלו כשזה מתחבר.”

דברים אלה ממחישים את החיבור האורגני שלה בין חוויה אישית, תנועה גופנית והבעה אמנותית. עבודותיה אינן מתיישבות רק על הקנבס; הן מהדהדות את חוויות החיים, את הגוף, את המגדר ואת התשוקה ליצור.
גרטנר למדה אצל קלישר והיא בת מחזורו של גרשוני, זכתה בפרס הצטיינות, והקדימה את זמנה, במיוחד בנושאי מגדר. היא נחשבת לאחת מהאמניות המשפיעות של דורן, והשפעתה ניכרת לא רק ביצירותיה אלא גם בהשראתן על אמניות שבאו אחריה.
גרטנר,מספרת גולן, הייתה אישיות מרתקת: דיווה, רוקסטאר, אשה שלא הסתפקה במוסכמות, והצליחה לשנות חיי אנשים רבים שסבבו אותה. משפחתה, ובייחוד בתה טובה גרטנר, הייתה שותפה פעילה ביצירתה ובשמירה על מורשתה.
הקהל יכול להתרשם מהעבודות ולחוות את המסע הייחודי שלה – הן בציורים והן בפסלים, באובייקטים וברקמות, שהקנו לה מקום מכובד בהיסטוריה של האמנות הישראלית.

לצד התערוכה המרכזית של איטה גרטנר, מציע מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית מגוון רחב של תערוכות נוספות ופעילויות תרבותיות. בין השאר מתקיימת התערוכה “שלהן – היסטוריה מחודשת”, שמציגה עבודות של נשים יוצרות, אוצרות וחוקרות, ומשלבת נקודת מבט אישית עם נקודת מבט לאומית. תערוכות אלה מספקות הזדמנות לראות את התרומה הייחודית של נשים בשדה האמנותי בישראל, ולהתבונן ביצירות שמדברות על זהות, מגדר והיסטוריה תרבותית.

המוזיאון מקיים גם סיורים מודרכים, סדנאות יצירה לילדים ולנוער, הרצאות וסדנאות ייחודיות שמחברות בין המבקרים לבין היצירה. פעילויות אלו מאפשרות חוויה חינוכית ואמנותית מעמיקה, ומעניקות הזדמנות למבקרים להבין את השפה האמנותית, להעמיק את הידע על אמנות ישראלית ולהתחבר אליה באופן אישי.
בנוסף, מתקיימים במוזיאון מפגשי שיח גלריה, סדנאות מדיטציה ויוגה בהשראת אמנות, והדגשים על תרבות ישראלית, יצירה מקומית, וקשר בין מסורת לאמנות עכשווית. המוזיאון משמש גם במה לקהלים שונים, ומקיים פעילויות שמחברות בין דורות, בין ילדים למבוגרים, ומחזקות את הקשר בין המבקרים לבין האמנות המוצגת.
התערוכה “אני מדברת עם ציור” היא הזדמנות נדירה להכיר את יצירתה של איטה גרטנר ז"ל, אחת האמניות המשפיעות והמקוריות ביותר של דורנו. היא מציגה את האמנות כמרחב שבו האישיות, הגוף והחוויות הפרטיות נפגשים עם היבט חברתי ולאומי, ומשקפת את תרומתה של גרטנר למקום הנשי בשדה האמנותי.
המוזיאון, דרך תערוכה זו ופעילויותיו הנלוות, ממשיך לקדם חינוך לאמנות, להנגיש את היצירה לקהל מגוון, ולחזק את השדה האמנותי בישראל. המבקרים מוזמנים לסיורים, סדנאות ומפגשים, ולהתחבר אל יצירתה של אמנית שהקדימה את זמנה והשפיעה רבות על דורות של יוצרים ואמנים.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©