מי שמגיע לתיאטרון יפו, התיאטרון הערבי-עברי שממוקם במבנה עוצר נשימה ביפו העתיקה, פוגש את יגאל עזרתי, המנכ"ל, מנהל האמנותי שותף, יחד עם ראודה סלימן וגבי אלדור, והבמאי, כשהוא רוצה לקנות משהו בפינת הקפה. זה אחד התפקידים שלקח על עצמו, באהבה וברצון. כבר הבנתם שיגאל הוא אדם צבעוני ורב פעלים. תיאטרון יפו גם הוא, מקום מפגש
המשך קריאהלמי שהספיק לשכוח כמה רותם סלע יפה, כיוון שלא ראה אותה כחצי שעה על המסך הקטן, יש הזדמנות לחזות ביופייה על המסך הגדול, וזה בהחלט עניין משמעותי בסרט הזה. השילוב שלה ושל ליאור רז, כשני הכוכבים של הסרט, גבר ואישה שנמשכים זה לזו משיכה מגנטית ממבט ראשון. הוא נמשך ליופייה ולאלגנטיות שלה, היא נמשכת לוויטליות
המשך קריאה'המופע הגדול של בן רוזן' הוא סאטירה (וסטירה) חברתית נוקבת במסווה של קומדיה שמגיעה לעיתים לסלפסטיק. באמצעים של חיקויים, כששני השחקנים מדברים עברית קצת עילגת בקול של ילדים, בליווי קונפטי שמתפוצץ עלינו בבומים עזים, הם מטיחים בנו את החלקים היותר מעוותים ואת החוליים היותר קשים של החברה הישראלית. כשאנו מגיעים, מקבל את פנינו איתמר מועלם
המשך קריאהסרט חדש של שמי זרחין, עם ששון גבאי ואסי לוי מבטיח להיות ממתק קולנועי, ומקיים. הסרט הושק לקהל הרחב ביום הסרט הישראלי. שמי זרחין, התסריטאי והבמאי, שבאמתחתו שלל הצלחות קולנועיות, משתף פה שוב פעולה עם שני הכוכבים של 'אביבה אהובתי'. ששון גבאי, תמיד שחקן ענק שאצפה ברצון בכל יצירה שהוא משחק בה, בתיאטרון ובקולנוע, ואסי
המשך קריאהזוהי התמודדות מורכבת עם אבל, כי מה יכול להיות קשה יותר מאבל על ילד מת. דוד גרוסמן כתב את 'נופל מחוץ לזמן' לאחר נפילת בנו, אורי, במלחמת לבנון השנייה. הוא מרחיק את האבל למקום אחר, עם מציאות אחרת, כביכול, אבל, אבל על ילד הוא אוניברסלי. הרגש, של חוסר ההשלמה עם האבדן, החיפוש היומיומי אחר ההתמודדות
המשך קריאה
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©
עקבו אחרינו