בשורה התחתונה: הצגה שאינה תמיד קלה לצפייה, אך בזכות משחק מצויין ובימוי משובח, היא מצליחה להביא את הנושאים הטעונים של התאבדות ויחסי אמהות ובנות בתוך הקונטקסט החברתי כלכלי והציפיות החברתיות אל ימינו והיא רלוונטית ובועטת. גם מיקומה באולם הקטן בו הקהל יושב מסביב לבמה, יוצר אפקט של אינטימיות.
המשך קריאהובכן, האמת היא לא נר לרגליהם של גיבורי ההצגה הזאת, בה כולם בוגדים בכולם. מדובר בשני זוגות חברים, חברי נפש אפילו, שחומדים זה את אשתו של זה. בכל מקום בוגדים, אבל בצרפת זאת הרי אמנות, ואכן, המחזאי הצרפתי, פלוריאן זלר, מביא לנו קומדיה על בגידות, אבל הוא מביא אותה ממבט אירוני. הפוך על הפוך זה
המשך קריאההתוכנית 'פנאן' לשילוב נוער יפואי שנשר ממסגרות חינוך בלימוד מקצועות התיאטרון היא תוכנית אותה יזמו תיאטרון יפו ותיאטרון סוראייה, והיא זקקה עכשיו להשקעה של כמאתיים אלף שקל לשנה כדי שניתן יהיה להשיק אותה. מטרה ראויה ביותר.
המשך קריאההגאוניות של ההצגה הזאת היא במעבר חד וחלק בין פרספקטיבות ראייה, היא מכריחה את הצופה לגבש דעה, ולשנות אותה. כמו קלידוסקופ שמביא לנו תמונה אחרת, ההצגה מביאה אותנו לשוטט בין תפישות, להבין עד כמה גיבוש הדעה שלנו הוא סטריאוטיפי,
המשך קריאה'אחד בלי השני' של אופק לוי, מחזאי צעיר אבל כבר כמעט ותיק, הוא מחזה על מערכות היחסים המורכבות שצעירים, וגם מבוגרים יותר, מסתבכים בהן בימינו. כולם כמהים לאהבה, אבל מפחדים ממנה לעיתים אפילו יותר מאשר רוצים בה. ולפעמים כל כך רוצים, שהרצון הופך את האהבה למושא תאווה בלתי אפשרי להשגה, ואם הוא ניתן להשגה, הרי שאין זאת, כנראה, אהבה. כך פועלת הפסיכולוגיה המפותלת של המתאהבים והשואפים להתאהב בימינו, שלעיתים קרובות מדי הורגת כל סיכוי למערכת יחסים אינטימית מוצלחת, ומגבירה את הסבל של מחפשי האהבה.
המשך קריאה
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©
עקבו אחרינו