הכי בבית בעולם: כשהחופשה הופכת למלכודת כשהדרך הביתה נחסמת יש משהו אירוני בשם ההצגה "הכי בבית בעולם". זהו גם סלוגן מוכר של חברת תעופה, אבל משמעותו אינה תמיד ברורה. מה פירוש להיות הכי בבית בעולם כשאתה נמצא אלפי קילומטרים ממנו, והדרך חזרה נחסמת? בימים רגילים, טיסה לחו"ל היא לרוב הבטחה לחופש, להתרעננות וליציאה מן השגרה.
המשך קריאהדיק טרנטון: תעלומת הרצח היא רק ההתחלה כשהבלש פוגש את התיאטרון, שלוש פרשיות רצח הופכות למסע אל מאחורי הקלעים של היצירה. ההצגה החדשה של תיאטרון החנות משתלבת בעולם של פסטיבל Surround, שבו החלל, החפצים, הגוף והדמיון הם שותפים מלאים למעשה האמנותי. אהבת הבילוש של שחר מרום ז'אנר הבלש היה מאז ומתמיד קרוב ללבו של שחר
המשך קריאהציפורים כולם: אהבה, זהות וסודות שאי אפשר לקבור „ציפורים כולם”, מאת המחזאי הלבנוני ווג'די מועוואד, הוא סיפור אהבה בין צעיר יהודי לצעירה ערבייה מתפתח לדרמה משפחתית ופוליטית, החושפת את הקשרים הסבוכים בין זהות אישית, זיכרון היסטורי והסודות שאנחנו יורשים מהורינו. ההפקה של בית ליסין, בבימוי יאיר שרמן, מפגישה את הקהל עם יצירה שאינה מסתפקת בעלילה
המשך קריאהצבי סהר: כשהמצלמה נכנסת לנפש של הדמות בשבוע שעבר ראיתי את ההצגה "המבקשים לצאת" שכתבה מאיה ערד יסעור וביים צבי סהר. בשיחה שלאחר מכן התחלנו לדבר על הצורות החדשות בתיאטרון שבאותו לידי ביטוי בהצגה. מכאן הדרך לראיון היתה קצרה. המבקשים לצאת, אנסמבל עיתים הבמאי והיוצר צבי סהר מחפש את התיאטרון דווקא במקומות שבהם הוא חורג
המשך קריאהועדת הצנזורה: מי מחליט מה מותר לאמנות לומר? סימפוזיון #3: ועדת הצנזורה | תיאטרון תמונע, 25 באוקטובר 2026 מאת אלון רוזן מ״מלכת האמבטיה״ של חנוך לוין ועד למאבק על עצמאות התיאטרון בפולין, חופש הביטוי האמנותי אינו מסתכם בשאלה אם החוק מתיר להציג יצירה. לחץ ציבורי, פסילת טקסטים, מאבקים תקציביים והמחיר שמשלמים אמנים על בחירותיהם חושפים
המשך קריאה
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©
עקבו אחרינו