ההצגה 'דיפ שיט' אותה סיקרנו ב'בילוי נעים' היא הצגה שונה, ייחודית ומרתקת. רותם נחמני, היוצרת והשחקנית, הגתה אותה כמיצג בתיאטרון קליפה, ובחרה לפתח אותה לכיוונים אחרים. רותם ואסף משה, הבמאי, מספרים על תהליך היצירה, עד להגעתה של ההצגה לבמה. ההצגה מתמודדת בימים אלה על הפרס הנכסף ביותר של הפרינג', קיפוד הזהב. רותם היא בוגרת בית
המשך קריאהפסטיבל ההקראות של הקאמרי, 'כאן ועכשיו', הוקדש השנה לגיבורות נשים, כמו בפסטיבל ההקראות של בית לסין. ההקראות המבויימות, בהן שחקנים יושבים וקוראים את היצירה, ללא תפאורה ותלבושות, היא שלב מוקדם בהתפתחות היצירה. במקרה זה, ההקראות הן של יצירות שנכתבו בקורס המחזאות של הקאמרי, בהנחיית מחזאי הבית של הקאמרי, גור קורן, ואיה קפלן. רוב המחזאים, שלומדים
המשך קריאההשריקה (בשווא) של תמי אבדה לה. עד כמה חשובה שריקה? כששריקה היא הדרך היחידה בה אדם מבטא מרד, והוא (או היא, במקרה זה) נוהג בצורה מרצה בכל תחום אחר בחייו, הרי שיש לזה חשיבות מרובה. תמי, אותה כתבה ומגלמת הדר גלרון המוכשרת, היא אישה יפה, בת 45, בת לניצולי שואה. אימה הייתה מזכירתו של מנגלה.
המשך קריאה'דיפ שיט' היא אחת מההצגות שנבחרו לרשימה הקצרה של פרס קיפוד הזהב, כלומר, אלה שמהן יבחרו הצגת השנה, שחקני השנה, במאי השנה ועוד. בכניסה נתקלתי בכמה מהמבקרים של התחרות, שעליהם מוטל עכשיו לבחור. תפקיד לא פשוט, בהתחשב בזה שכל אחת מהצגות התחרות היא ייחודית ושונה מאוד מהאחרות, בתוכן, בצורה, במסרים ובמה לא. דיפ שיט היא
המשך קריאהיש משהו מנחם בכך שהתיאטרון שלנו ממשיך להתנהל בחג סוכות זה, שיש לו כבר משמעות סימבולית קשה אחרי 'שמחת תורה' שהפכה ליום אבל. אחרי שהפסטיבל לתיאטרון אחר בעכו נדחה לפסח, ופסטיבל הסרטים בחיפה נדחה לחנוכה, בתקווה שנוכל לחוג אותם במועדים הנקובים, הפסטיבלים של ההקראות מגיעים במועדם. ראשון לכולם הוא 'פותחים במה' של בית לסין, בניהולו
המשך קריאה
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©
עקבו אחרינו