אאוטסיידר, ניר שטראוס, קפה הקאמרי

Home תיאטרון אאוטסיידר, ניר שטראוס, קפה הקאמרי
אאוטסיידר, ניר שטראוס, קפה הקאמרי
תיאטרון

איש אחד, בן 36, עם כיסא, מיקרופון. ופתק. איש עצוב מצחיק, מלא רגש ומודעות עצמית.

ניר שטראוס, איש תיאטרון ומשורר, בעיקר. הוא הספיק לזכות בלא מעט פרסים ותחרויות, בין השאר זכה בפרס משרד התרבות ליוצרים בראשית דרכם, במעמד נשיא המדינה.

לצד כל זה הוא גם יזם בנשמתו, שהגה וניהל את רעיון מסלול הקצרנטו (המונודרמות הקצרות) בתיאטרונטו. כל היצירתיות והכישרון הזה, שמשפריץ לכל הכיוונים, בא לידי ביטוי בהצגת היחיד שלו, אאוטסיידר. בהצגה שלו, הוא מביא אלמנטים אוטוביוגרפיים בתוך סיפור של בחור צעיר שחי חיים מורכבים בתוך עולם מסובך. העולם הריגשי שלו מושפע מכך שהוא יתום משני הורים מגיל צעיר מאוד. ראשית איבד את אימו, ולאחר זמן לא רב את אביו, שספק טבע באמבטיה, ספק התאבד.

ניר שטראוס לוקח אותנו למסע בתחנות שונות של חייו, אבל למעשה מעביר אותנו דרך תחנות רגשיות שכל אחד מאיתנו יכול להזדהות עימן. התמודדות עם כישלונות, למשל. התמודדות עם אבל, התמודדות עם דחייה, מקצועית ו/או חברתית. מעבר לכך, הוא מביא לנו בחור שעושה הרבה כדי להגיע למטרותיו, אבל תמיד מוצא את הדרך היעילה ביותר לירות לעצמו ברגל ולאבד את מה שבאמת חשוב לו. צעד אחר צעד, הוא מחפש את דרכו להצלחה, אבל יש בחיפוש הזה איזה שהוא כישלון מובנה מראש, כישלון שנובע מתפישתו את עצמו. התפישה העצמית הזאת קשורה, אולי, באבדן הוריו ובקשריו המשפחתיים. הוא הופך את אחיו הצעיר לבוגר, ונותן לו לשים עליו יד אבהית מרגיעה. ברגע הקריטי ביותר שלו, הוא נוסע לסבתו, שממשיכה להתייחס אליו כאל ילד.

הגיבור, או אנטי גיבור, של ניר ב'אאוטסיידר' הוא לא באמת אאוטסיידר. אבל הוא בהחלט חובט בעצמו, מבליט את קשייו, את כישלונותיו, את הצד הילדי הזה, שמצד אחד עובד קשה, ומצד שני בונה את עצמו לכישלון. לא פשוט להחזיק את הקהל במונודרמה מסוג זה. ניר מצליח בזה בעזרת סיפור מוצלח והיכולת שלו לעבוד עם הרמה הרגשית של הצופים, ולהפעיל אותם. הוא יוצר הזדהות בקלות רבה, ועם ההזדהות הזאת הוא עובר מסע, ועמו גם צופיו.

איש צעיר, עם כיסא, מיקרופון ופתק כתום, שמספר על מאמציו האבסורדיים למכור את ספרי השירים שלו (בעברית) בלונדון, מתפרץ על בת זוגו הטרייה שנוטשת אותו, מכיר אישה בעלת שומה באף דרך הטינדר, מצליח להסתכסך גם איתה, אבל בתהליך בו הוא מנסה להבין מה קרה לאביו, הוא מגלה, טפח אחר טפח, את עצמו. למרות הפסימיות, הוא מצליח להצחיק אותנו לא מעט פעמים, ובסוף, הוא גם מגיע למסקנה הנכונה. שצריך לחיות את החיים ולהניח למתים לנוח במקומם. זוהי מסקנה שראוי לאמץ, לא רק ביחס למוות, אלא ביחס לכל גורם שמעכב אותנו.

עבור ניר שטראוס, אאוטסיידר הוא כנראה הוא, וגם לא הוא. הוא יודע כישלונות, אבל גם יודע הצלחות. ואני כבר מחכה לראות את הדבר הבא שלו.

 

  • מחזה מאת ובביצוע ניר שטראוס
  • בימוי: טל ברנר

לפרטים ומועדים נוספים:

אאוטסיידר – ניר שטראוס | התיאטרון הקאמרי של תל-אביב

לקריאה נוספת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *