יולי 21, 2026
בין פוחלצים, שמלות, הד פיסים, צילומים מרהיבים ובינה מלאכותית, התערוכה החדשה "אופנה חיה" במוזיאון האדם והחי ברמת גן מצליחה ליצור מפגש בין מדע, אמנות ועיצוב. זוהי חוויה לכל המשפחה, אבל גם תערוכה שמצליחה לעורר מחשבה על הדרך שבה עולם החי ממשיך להשפיע על היצירה האנושית.
מי שמגיע בימים אלה למוזיאון האדם והחי שבפארק הלאומי ברמת גן יגלה שהבניין הראשי נמצא בשיפוץ מקיף, הצפוי להסתיים לקראת חג הפסח. במקום להמתין לסיום העבודות, בחרו במוזיאון להפוך את האילוץ להזדמנות.
מרכז הלימודים ומבנה המשרדים הוסבו לגלריות תצוגה חדשות, בהשקעה משמעותית של עיריית רמת גן, נוספו חללים לקליטת קהל, ומתוכם צמחה "אופנה חיה", אחת התערוכות המקוריות שנפתחו הקיץ.
את התערוכה אצרו אלכס קפלן, מנכ"ל המוזיאון והאוצר הראשי, יחד עם גילי סיון כהן ויואב מאיר. עבור קפלן, שיתוף הפעולה עם השניים הוא המשך לעבודה משותפת רבת שנים, בין היתר בתערוכות "לובשים גאווה" בדיזנגוף סנטר. הפעם הם ביקשו לקחת את אוסף הפוחלצים של המוזיאון, אחד מנכסיו החשובים ביותר, ולהציג אותו בדרך חדשה לחלוטין.
בתערוכה משתתפים מעצבי ומעצבות אופנה ואמנים ישראלים מובילים, שיצרו דיאלוג ישיר מול האוסף המדעי וההיסטורי של המוזיאון. בין המשתתפים ניתן למצוא את ירון מינקובסקי בעקבות עולם הפרפרים, רותם פינצי בהשראת הצבי הארץ-ישראלי, אביעד אריק הרמן בעקבות האפודי הסהרוני, קיי לונג בהשראת הברבור, איתי בר בעקבות האבו-נפחא, עדן בן עמי בהשראת הקנגרו, אסף פרן בעקבות עור הנחש, רביד הקן בהשראת הפנק, שי מור בעקבות השלדג לבן-החזה, עדה חפץ בהשראת הג'ירף, מאור צבר עם כיסוי ראש בהשראת החגב, ומירב פלג, אמנית נייר, בעקבות האיגואנה. לצד הדגמים מוצגת עבודת וידאו של האמנית אלה אוזן, המלבישה את בעלי החיים באופנות משתנות, וסדרת צילומים יפהפיה של רן יחזקאל.
כשחושבים על אופנה עילית, המחשבה נודדת למסלולים בבירות העולם, אך התערוכה מזכירה שהאופנה נולדה במיליוני שנות אבולוציה. נוצות העופות, קשקשי הזוחלים, שריוני החרקים והרקמות הפרוותיות אינם רק מנגנונים ביולוגיים לשימור החיים, אלא מערכות תקשורת חזותיות מורכבות. המעצבים התבוננו בשלדים, בפחלצים ובמוצגים המדעיים כמקור ההשראה המקורי של הטבע. הקבלה בין הבגד האנושי לכסות בעלי החיים מועלית בתערוכה הן ברובד הפונקציונלי של הגנה מפני מפגעי הסביבה וטורפים, והן ברובד התקשורתי של איתור בן זוג, הגדרת טריטוריה והפגנת מעמד.
אחד האלמנטים המרשימים בתערוכה הוא השימוש במבנה העצם והאנטומיה כמקור להשראה ארכיטקטונית. המעצבים תרגמו את צלע החזה, עמוד השדרה והמפרקים לקונסטרוקציות נוקשות של מחוכים, אלמנטים בתלת-ממד וטכניקות חיתוך חדשניות, המעניקים לגוף שלד חיצוני חדש. השימוש בחומרים קשיחים לצד בדי משי, נסורת, פלסטיק ממוחזר וסיבים סינתטיים יצר ניגוד מרתק בין הרך לנוקשה, כשהדגמים יוצרים אשליה של תנועה ומדמים זימי דגים, נוצות עוף דורס או תנועת זוחלים.
התערוכה נעה בין ארבעה צירים רעיוניים מרכזיים. הציר הראשון עוסק בהסוואה והטמעה, ובוחן את היכולת להיטמע בסביבה דרך הדפסים אדמתיים וטקסטורות המחקות קליפת עץ. הציר השני מתמקד בפיתוי ומשיכה, והוא החלק הססגוני והתיאטרלי המשתמש בנפחים דרמטיים ובטקסטיל המגיב לאור כדי למשוך תשומת לב. הציר השלישי הוא הגנה ושריון, המציג דגמים בעלי פלטות נוקשות ומבנה מודולרי בהשראת צבים וסרטנים. הציר הרביעי מוקדש לקיימות ואתיקה, וכאן התערוכה מתמודדת בגלוי עם סוגיית ניצול בעלי החיים בתעשיית הטקסטיל. המעצבים נמנעו לחלוטין משימוש בחומרים מן החי ועשו שימוש בטכנולוגיות חלופיות, כמו הדפסות תלת-ממד של חומרים מתכלים, סיבים צמחיים ופרוות סינתטיות מתקדמות.
הבחירה להציג תערוכת אופנה בתוך מוזיאון טבע קלאסי מייצרת חוויה מבריקה. הדגמים אינם מנותקים לחלל ניטרלי, אלא מוצגים לצד המוצגים הקבועים של המוזיאון – שמלה פיסולית לצד פוחלץ העוף ששימש לה כהשראה, ומחוך ארכיטקטוני מול דיאורמת השלדים. הדיאלוג הזה מייצר תחושת גילוי ומציע מחקר מעמיק על הגוף, הטבע והבגד, המזכיר כי גם הבגד המתוחכם ביותר שאנו עוטים הוא המשך ישיר של הרצון הבסיסי בטבע להתקיים, להגן ולהיראות.
במקום להציג את בעלי החיים כמוצגים מדעיים בלבד, מעצבי אופנה ישראלים הוזמנו לבחור בעל חיים מתוך האוסף. כל אחד מהם קיבל חומרי רקע מדעיים, תצלומים והסברים על מבנה הגוף, הצבעים, דפוסי ההתנהגות והתכונות הייחודיות של בעל החיים שנבחר.
מכאן יצא כל מעצב למסע יצירתי אישי, שבסיומו נולדו שמלות, פריטי לבוש והד פיסים מרשימים, שאינם מעתיקים את הטבע אלא מתרגמים אותו לשפה עיצובית עכשווית.
אחד החידושים הגדולים בתערוכה הוא שהפוחלץ, פריט האופנה וההסבר המדעי מוצגים יחד. המבקר אינו נדרש לדמיין את מקור ההשראה, אלא רואה אותו מול עיניו.
החיבור הזה בין מדע לעיצוב מצליח להמחיש עד כמה עולם הטבע עשיר בצבעים, במרקמים, במבנים ובדפוסים שהאדם מאמץ כבר אלפי שנים.
התערוכה בנויה כמסלול העובר בין כמה חללים, כאשר כל אחד מהם מוסיף רובד נוסף לחוויה.
בחלל הראשון פוגשים את בעלי החיים עצמם, באמצעות אוסף הפוחלצים של המוזיאון. בהמשך מגיעים לחלל המרכזי, שבו מוצגים הדגמים לצד בעלי החיים שהיוו להם השראה. לצדם מוצגים צילומים מרהיבים של הצלם רן יחזקאל, שיצר שפה חזותית אחידה המעניקה תחושת תנועה וחיים לבגדים באמצעות מספר זוויות צילום.
חלל נוסף מוקדש כולו לתהליך היצירה. כאן נחשפות הסקיצות, שלבי העבודה, מקורות ההשראה והדרך שבה הפך רעיון ראשוני לפריט אופנה מוגמר. זהו אחד החלקים המעניינים בתערוכה, משום שהוא מאפשר למבקרים להבין כיצד מתרגמים מאפיין ביולוגי לשפה עיצובית.
לצד אלה מוצגת גם עבודת וידאו של אמנית הבינה המלאכותית אלה אוזן. אם בעבר בני האדם נהגו להתלבש בפרוות, בנוצות ובעורות של בעלי חיים, כאן התהפכו היוצרות.
אוזן התבקשה לדמיין כיצד היו מתלבשים בעלי החיים עצמם אילו אימצו אופנה אנושית. התוצאה, שבה מופיעים בין השאר שועל פנק, קנגורו, ברבור, אבו נפחא ואפודי סהרוני בלבוש דמיוני, מוסיפה לתערוכה רובד של הומור, יצירתיות ודמיון.
"אופנה חיה" אינה מיועדת רק לחובבי אופנה. היא תוכננה כחוויה לימודית שלמה.
כל ביקור מתקיים במסגרת סיור מודרך, שמתחיל בחדר האוספים של המוזיאון וממשיך אל התערוכה עצמה. לאחר מכן מוזמנים המבקרים לחלל ההשראה, שבו נחשף תהליך עבודת המעצבים, ולסדנת יצירה שבה כל משתתף מעצב חותמת אישית משלו.
עוד כוללת התערוכה פינת מחקר ובה ספרים שנוצרו במיוחד עבורה, העוסקים בדפוסים בעולם החי ובדרך שבה אומצו לאורך השנים בעולם האופנה. כך הופכים פסים, כתמים, הסוואה וצבעוניות לא רק לאלמנטים אסתטיים אלא גם לנושא מחקרי.
במוזיאון גם אינם חוששים לעסוק בשאלת הפוחלצים. לדברי קפלן, כל בעלי החיים שבאוסף מתו מוות טבעי או בעקבות תאונות, ואף אחד מהם לא הומת לצורך פחלוץ. חלק מהמוצגים אף הגיעו בהשאלה ממוסדות אחרים, בהם בית אוסישקין ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט של אוניברסיטת תל אביב, במסגרת שיתוף פעולה בין מוזיאונים.
התוצאה הסופית מרשימה מאוד. זוהי תערוכה אסתטית, צבעונית ומעוצבת בקפידה, שכל פרט בה זוכה למחשבה.
היא מתאימה לילדים צעירים שייהנו מהמפגש עם בעלי החיים, לצדם של ילדים בוגרים ובני נוער שיגלו עניין בעולם העיצוב, במדע ובטכנולוגיה, וגם למבוגרים שייהנו מהשילוב הלא שגרתי בין התחומים.
יותר מכל, ניכרת כאן חשיבה מקורית. בשנים האחרונות מוצגות בישראל לא מעט תערוכות העוסקות באופנה, אך "אופנה חיה" מצליחה למצוא זווית חדשה. במקום לעסוק רק בבגדים או במעצבים, היא בוחנת את מקור ההשראה עצמו ומזכירה שהמעצב הגדול ביותר היה ונותר הטבע.
השילוב בין פוחלצים, יצירות אופנה, צילום אמנותי, בינה מלאכותית, תהליך יצירה ופעילות אינטראקטיבית הופך את הביקור לחוויה רב חושית, שאינה מסתיימת בהתבוננות בלבד אלא מעודדת סקרנות, שאלות ודמיון.
בסופו של דבר, "אופנה חיה" מוכיחה שמוזיאון טבע אינו חייב להסתפק בהצגת אוספים. באמצעות רעיון אוצרותי מגובש וביצוע מוקפד הוא יכול להפוך למקום שבו מדע, אמנות ואופנה נפגשים, וכל אחד מהם מאיר את האחר באור חדש.
מוזיאון האדם והחי, הפארק הלאומי רמת גן
אוצרים: גילי סיון כהן, יואב מאיר אוצר שותף: אלכס קפלן
צילום התערוכה: רן יחזקאל
עבודת AI: אלה אוזן
צילום בכתבה זאת: אביבה רוזן
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©