בין בגדים, תיאטרון קליפה

הבגדים עושים את האדם. אנחנו כיצורים תבוניים בוחרים את בגדינו. שיהיו נוחים, או שמא חשוב יותר שיהיו אלגנטיים, גם אם יהיו נוחים פחות. אנחנו בוחרים בבגדינו כך שיתאימו לאישיותינו, או שמא לתכונות שאנחנו מנסים להבליט בעצמנו. אנחנו בוחרים בבגדינו לשם התדמית, או לצורך שינוי תדמית. אנחנו בוחרים בבגדים שנותנים לנו ביטחון עצמי. אנחנו מוזנחים או מטופחים. אנחנו בוחרים.

אנחנו לא תמיד בוחרים. יש מסגרות שאינן מאפשרות לנו בחירה. למשל, צבא שמכתיב לנו מדים. למשל, קסטות שמכתיבות בגדים מסויימים. למשל, חברות שמכתיבות כיסויי ראש, פנים, גוף. באירן ניטשה מלחמה גדולה על החיג'אבים. האם הנשים האירניות חייבות לחבוש אותם. מצד שני, תחת שלטון הטאליבן, הנשים חייבות ללבוש כיסויים מקסימליים.

כלומר, בחברה המערבית שלנו יכולה אישה (בינתיים)להחליט האם היא חובשת בובו שמתנשא לגובה, או שמא אינה חפצה כלל בכיסוי ראש, ואולי היא רוצה ללכת בביקיני או בטוגה.

אז יש לנו יותר או פחות בחירה, שמבליטה או לא את אישיותינו, ואז אנחנו מגיעים לשאלות של נוחות. עד כמה נוחים לנו בגדינו, ועד כמה משפיעה הנוחות על תיפקודינו. אם נגזר עלינו ללבוש בגדים מחממים גם בקיץ המהביל, איך זה משפיע עלינו? ואם אנחנו בוחרים, בטעות, נעליים לא נוחות, איך זה משפיע עלינו?

שאלות כאלה, ונוספות, עולות במוחנו כאשר אנחנו חוזים במופע המאוד אסתטי 'בין בגדים'. זהו למעשה פרפורמנס אשר משלב תנועה, מחול, אביזרים שמסייעים לפרפורמרית, גל לוינסון, להביא אלינו בחלל של תיאטרון קליפה, את היחסים בין האדם, גופו ובגדיו. גל מחוללת ונעה בין ובתוך בגדים מסוגים שונים ומשונים, לובשת ופושטת אותם, וממחישה לנו את קיומם של בגדים עבורינו, בני האדם, וקיומם הנפרד, בלעדינו. האם יש לבגדים קיום בלי בני האדם שלובשים אותם? ומהי הפונקציה שלהם כאשר הם אינם נלבשים?

גל ממחישה לנו פונקציות שונות של בגדים, שכוללות גם ארוטיזציה של הבגדים, או שמא ארוטיזציה של האדם דרך השימוש בבגדים. אותו בגד עצמו, יכול להיות פרובוקטיבי או לא, בתלות איך הוא נישא על גופו של אדם. גל לובשת ופושטת, מכסה וחושפת את גופה, מודדת אישיויות שונות ותכונות שונות, ובכל פעם היא נראית אחרת. ניכר כי לבוש מסוים מקנה לה יותר ביטחון, בעוד אחר מציג אותה באור שונה.

כל כך הרבה פונקציות יש לבגדים, עבור האדם כאינדיווידואל ועבור האדם כחלק מחברה, כל כך הרבה משמעות בדימויו העצמי של אדם, כל כך הרבה מלאכה בבחירת הבגדים כך שיתאימו לאישיות ולאירוע ולחברה. כל כך הרבה קבלת החלטות וכל כך הרבה עבודה פיזית, של לבישה והתפשטות, מדידה והורדה, החלפה אחת ועוד אחת ואחת נוספת.

חיינו בין בגדים, זוהי התופעה שהיא לעיתים משהו שולי בעינינו. המופע של גל שם אותו במרכז הבמה ומכריח אותנו לחשוב ולהגיע למסקנות. מהם בגדינו עבורנו, האם הם מעצבים את אישיותינו או שמא אנו בוחרים בהם לפי התאמתם אלינו? האם אנחנו יכולים להשתנות בעזרת לבישה של בגדים שונים? איזה מין חברה אנחנו, לפי השימוש שלנו בבגדים?

כל אלה ועוד, הן שאלות שאנחנו יכולים לשאול את עצמנו. גל אינה נותנת תשובות סגורות. היא מעלה את השאלות, נותנת כיוונים לפתרון, והולכת. בפעם הבאה שנבחר לקנות בגד, או כשנקום בבוקר ונעטה עלינו לבוש מסוים, אולי נשאל את עצמנו כמה מהשאלות הללו.

צילום וידיאו: בנצי פומרצקי

צילום סטילס: אביבה רוזן

יצירה וביצוע: גל לוינסון
ליווי אמנותי: עידית הרמן
צילומים: Romina gutierrez
עיבוד מוסיקלי: זיו בראשי
עיצוב תאורה: יאן בולוטוב
ייעוץ אמנותי: שרון סילבר מרת

לפרטים ומועדים נוספים: בין בגדים – Clipa Theater