'גזוז' הוא סרט דל תקציב עד אימה, אך הוא מושקע מאוד מכל בחינה אחרת. הוא יוצא מן הלב ונכנס אל הלב. עלילתו פשוטה אך מקפלת בתוכה מנעד רחב של רגשות, התנהגויות והתמודדויות, עד הסוף המפתיע. נלי, אישה צעירה, ארכיטקטית שרוכבת על קורקינט חשמלי ברחבי העיר, עושה הכרות בין בעל הבית שלה, שחקן לא ידוע במיוחד, עמו היא מיודדת מאוד, ומחוסר אב היא מאמצת אותו, לבין אמה, שהיא אם חד הורית אשר גידלה אותה לבדה. האם היא גם פסיכולוגית.
רוברט הניג, אשר מגלם את הגבר המבוגר, הוא גיבור כל סרטיו של טומי לנג, היוצר והבמאי. לצידו משחקות יעל מנדלסון, שחקנית בעברה הרחוק ופסיכולוגית בהווה, את דמות האם, ושירי לוטן את דמותה של נלי. שירי לוטן משחקת במתיקות ובחן את נלי, שכל כך רוצה אבא, שהיא מנסה לכפות על אמה את ההכרות ואת ההתקרבות לבעל הדירה שלה. ענת מנדלסון צולחת היטב את דמותה המורכבת של האם, שיש לה רצונות מרצונות שונים וסותרים. מרוב חשש מפרידות, היא מחבלת במערכות היחסים שלה. הפעם בתה לא מאפשרת לה להתחמק מהתמודדות ישירה עם הקונפליקט הזה של חייה.
הסרט, שצולם בלילה קפוא אחד במהלך הקורונה, צולם, כדרכו של לנג, עם שיחות מקדימות והנחיות כלליות, עם טקסט שאין צורך לדבוק בו מילה במילה, אלא עם ציפייה מהשחקנים לאלתר, להתמודד עם הסצנות השונות לפי נסיבות הצילום ולהביא חומרים מעצמם. השיטה מוכיחה את עצמה, שכן, המשחק נראה טבעי מאוד ומלא חיים.
ברב שיח שהתקיים לאחר הקרנת הבכורה של הסרט סיפרו טומי לנג וענת מנדלסון על חוויותיהם בזמן עשייתו, באותו לילה קר בתקופת הקורונה שכבר נראית לנו כיום רחוקה ונאיבית. לנג הסביר בחירות שונות שעשה בבימוי הסרט, כולל עשיית מספר סצינות בשחור לבן, כדי ללכוד את תשומת לבו של הצופה לכך שיש בסצינות הללו משהו שונה. מה? זה נתון לפרשנותו של הצופה
הסרט התקבל לפסטיבלי הסרטים בבוקה רטון, פלורידה, וכן במוסקבה. הוא גם יוקרן כסרט בחירה במטוסי אלאיטליה. בארץ הוא יוקרן בסינמטק תל אביב. כדאי!
צילום: דני כיתרי
.פרטים ומועדים:
גזוז – סינמטק תל אביב (cinema.co.il)
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©