'דניאל בעלי' היא אחת ההצגות שהגיעו לרשימה הקצרה של 'קיפוד הזהב', ובשבוע הבא נדע האם זכתה באחד הפרסים. קשה להתנבא מי מההצגות תזכה בפרס, כיוון שהן כולן מצוינות ומאוד שונות זו מזו. 'דניאל בעלי' היא הצגה חזקה מאוד, בעיקר בזכות היכולת של השחקנים להפגין רגשות בצורה משכנעת שיוצרת הזדהות גבוהה עם הקהל.
להט"בים וסטרייטים כאחד יזדהו עם הנושאים שעולים בהצגה, שיש בה תמהיל מדויק של עיסוק במערכות יחסים, רגשות, מורכבויות אישיות וחברתיות, משפחה וחברות.
חייהם של זוג גייז, אנשים שהם יפים, חכמים, מצליחנים, גרים בבית יפהפה שעיצב האדריכל מבניהם, הוא דניאל. גיבור ההצגה הוא בן זוגו של דניאל, רוי, שהוא סופר מצליח מאוד ואהוב ביותר על קהילת הלהט"ב, למרות שהוא עצמו רואה בכתיבתו פשרה. הם חיים בצורה שנראית אידיאלית מבחוץ, אך יש להם קונפליקט גדול: דניאל רוצה מאוד להתחתן לאחר שבע שנות זוגיות, בעוד שרוי אינו מאמין במוסד הנישואין, הוא רואה בו תוצר של מערכות חברתיות אשר כופות על האדם ללכת בדרכים מעוותות.
ההצגה מתחילה כשדניאל ורוי מארחים את חברם הטוב, ברי, שהוא גם הסוכן הספרותי של רוי, ואת בן זוגו החדש והצעיר. גאי. ברי, שגם מגלם בדמותו את האתנחתא הקומית של המחזה, מבריק בהבעות פניו ובג'סטות שלו, ולמרות האופי שלו, הוא גורם לנו לחבב אותו. מעל לכל, אנחנו מחבבים אותו על כך שהוא מתגלה כחבר הטוב ביותר שניתן לבקש.
גאי המתוק, בן זוגו לתקופה קצרה, הוא הצעיר שמעלה את השאלות הקשות. למה לא להתחתן? הוא מכניס אותנו ללב הקונפליקט, עם אמירות נאיביות ועם ראייה רעננה של החיים. גילת אנקורי נכנסת מאוחר יותר, בתפקיד האם שמאוד רוצה שבנה יאהב אותה ויתקרב אליה, אך היא מצליחה להוציא אותו מדעתו בכל פעם שהיא מבקרת. היא מתקשה להבין את הצרכים האמיתיים שלו, והוא מתרחק ממנה יותר ויותר, ריגשית.
דניאל, הצלע השנייה של הזוג המושלם, מאבד את יכולתו לשלוט חוקית בגורלו, אימו יוצאת למערכה משפטית על האפוטרופסות עליו, והיא זוכה בה. דניאל מבין מדוע היה חשוב להתחתן, כפי שכל כך רצה דניאל.
הסצנה האחרונה של ההצגה משחזרת את סיפור היכרותם של דניאל ורוי, סיפור רומנטי, בו אמר דניאל לרוי כבר בפגישתם הראשונה, שהוא יהיה אהבת חייו. עוצמות המשחק של השחקנים, ובמיוחד זאת של רוי, הוא טל קלאי (הידוע גם בדמות של טלולה בונה) היא שיוצרת את עוצמת ההצגה. אנחנו רואים את רוי על כל גווניו. על הצד האידיאולוגי הבלתי מתפשר שלו, אינטלקטואל אשר יש לו מערכת של ערכים ואמונות, לצד האדם האוהב ומלא האמפטיה והחמלה, החבר ואיש המשפחה, ואנחנו רואים את המונולוגים שלו, עם הדמעות שנוזלות ממקום אמיתי כל כך, של הזדהות עם התפקיד, ואנחנו נמצאים בליבנו עימו.
גם משחקם של האחרים, גיל וייס המקסים בתפקיד דניאל, ליאור זוהר בתפקיד ברי, וכמובן, גילת אנקורי שמצליחה להרגיז אותנו בתפקיד האם השתלטנית, שיש לה כוונות טובות אך היא הרסנית בעשייתה, נהדרת בתפקידה ומצליחה להניע את ההצגה לכיוונים נוספים, של בחינת יחסי משפחה בעולם של הלהט"ב ובעולם של כולנו.
התאורה והתפאורה הקלה, אשר מוזזת בלי הפסקה על ידי השחקנים, מוסיפות נדבך נוסף לאופי ההצגה. בימוי יצירתי מוליך את כל אלה לכיוון הנכון: הצגה שנוגעת ללב ויוצרת תובנות על האופי והרגשות האנושיים בתוך החברה בה אנו חיים.
מאת: מייקל מקיוור
תרגום: ירון פריד
בימוי: רום רזניק
בהשתתפות: גילת אנקורי, טל קלאי, ליאור זוהר, גיל וייס, איתי אורי/נדב ארטשיק
תפאורה ותלבושות: רועי ואטורי
מוסיקה מקורית: כנען לבקוביץ
תאורה: איל דניאל, גיא גלילי
עוזרת במאי: דורון טאובר
תיאטרון המשולש | דניאל בעלי (hameshulash.com)
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©
