חדש במוז"א: מזכרות קדושות, תערוכת צילומיה של כרימה עבוד, הצלמת הפלשתינאית הראשונה

התערוכה החדשה מספרת את סיפורה של כרימה עבוד, הצלמת הפלשתינאית הראשונה והחשובה ביותר. כרימה, שנולדה בבית לחם בשנת 1893, למשפחה משכילה ועשירה ממוצא לבנוני, למדה בבית ספר לבנות ואחר כך באוניברסיטה העברית. אביה, שהיה כומר פרוטסטנטי, נתן לה מצלמה ליום הולדתה ה 17. היא החלה לצלם, ובשונה מצלמות מקומיות אחרות, שצילמו בעיקר בסטודיו, היא צילמה צילומי נוף, טבע וצילומים אורבניים בתאורה טבעית, על כן כונתה 'צלמת שמש מקומית'. היא צילמה מקומות קדושים לנצרות ואת חיי היומיום של ערבי הארץ. היא נפטרה צעירה, בשנת 1940, בגיל 47.

היא הייתה אישה עצמאית ויזמית, שנסעה וצילמה בארץ, ומכרה את גלויותיה בדוכן ייעודי בנצרתץ היא קיימה קשרים עם צלמים אחרים בארץ, בהם פדיל סאבא, צלם ערבי נוצרי מנצרת, ונחמן בהלול, צלם יהודי מטבריה. צלם יווני מחיפה, שנמנה גם הוא על חוג עמיתיה, קונסטנטין סאווידס, הוא שצילם את דיוקנה (תמונה ראשית).

עמי אבן, מנכ"ל מוז"א, סיפר בפתיחת התערוכה, על הבחירה להציג את צילומיה של כרימה עבוד כעד מקומי (בדרה של תערוכות צילום של צלמים מקומיים), בשל היותה חלוצה ופורצת דרך, הצלמת הפמיניסטית הפלשתינית הראשונה. היא כונתה 'צלמת שמש מקומית', בזכות צילומי החוץ שלה, וקנתה לעצמה מקום של כבוד בין הצלמים שתיעדו את חיי הערבים המקומיים.

אבס עבוד, בן משפחתה של כרימה, אמר שמעבר לכבוד שנותנים לכרימא כצלמת, ומעבר לפרויקט הצילומי הזה, וכל האנשים שעזרו למימוש הפרויקט, חשוב מאוד בתקופה הזאת, כשהאוויר רווי בשנאה, מוז"א מצא לנכון לקחת צלמת פלשתינית, ולקיים את התערוכה הזאת בעת הזאת. סבא רבא שלי הגיע לנצרת ועזר בהקמת בית החולים הסקוטי זוהי משפחה של נתינה לקהילה.

בוקי בועז, האספן אשר העביר את האוסף שלו למוז"א, אוסף שכולל 300 גלויות, ובכך אפשר את קיום התערוכה, סיפר כיצד התחילה האוסף.
"בשנת 1988, בשוק הפשפשים בניו יורק, קניתי גלויה ראשונה שלה, שצולמה בטבריה. אספתי אז גלויות של טבריה, עיר הולדתי. לאחר מכן התחלתי לאסוף יצירות שלה. בשלב מאוחר יותר פרסמתי בעיתון בערבית בארץ, מי מכיר את כרימא עבוד? מאז התחילו לכתוב עליה ספרים ולהפיק סרטים על יצירתה וחייה". סרט אחד כזה הוא של מרוואה ג'בארה טיבי/

מסתבר, שלמרות שלא התכוון לכך, האוסף הפלשתיני הגדול בעולם נמצא אצלו. "כשאני מתחיל לאסוף אני לא יודע מה אני אוסף ואחרי זמן מתחיל להגדיר לעצמי מה אני אוסף, בגבולות של זמן ותקופה. כך יצא, שאספתי יצירות פלשתיניות רבות". בכירים פלשתינאים רבים באים לבקר אצלו, לעיתים קרובות בחשאי, כדי לצפות באוספים שלו. "האוסף שלי מתרכז בצילום אנלוגי, לעומת הצילום הדיגיטלי ואפילו הבינה המלאכותית של היום".

גיא רז, אוצר התערוכה, סיפר כי הבחירה בכרימה נעשתה, בין השאר, בגלל מבטה הצילומי, והמסע שעשתה בעקבות הנצרות בארץ, ומתוך תקווה ותפילה לשלום.

לפרטים נוספים:

כרימה עבוד – מזכרות קדושות – מוזיאון ארץ ישראל