מחר יום חדש בקולנוע

הסרט האיטלקי המופלא והקשה הזה תפס אותי בכל רגע של השעתיים בהן הוא נמשך. אמנם הוא סרט הביכורים של פאולה קורטלזי, הבמאית והשחקנית הראשית, אך הוא גם אחד הסרטים המרשימים של השנה, כולל סרטים איטלקים, צרפתיים ואפילו אמריקניים.

הסרט בנוי על ניגודים. בסצנה הראשונה והמפתיעה שלו, שמצולמת בשחור לבן, אישה מתעוררת בבוקר, מזדקפת במיטתה, אומרת בוקר טוב לגבר שמתעורר לצידה. בתגובה הוא נותן לה סטירה מצלצלת. היא ממשיכה כרגיל, לא מנידה עפעף, ואנחנו מבינים שכך היא חיה. מהדקה הראשונה של הסרט, אנחנו מתוודעים לאישה מוכה שחיה את חייה לצד אכזריות בלתי נתפסת, כשהיא מסוככת על ילדיה, כדי שהיא תבלום בגופה את האלימות, כדי שלא תופנה אליהם.

לאחר הסצנה הזאת, כשעוד לא התאוששנו ממנה, מגיעה סצינה שבה מוזיקה עליזה מלווה את התנהלותה היומיומית של האישה. כך לאורך הסרט. סצנות של אלימות מלוות במוזיקה מקפיצה, חוסר הלימה בין החושים מצליח לקרב אותנו עוד יותר למושא הסרט ולנושא שלו.  האסורד הזה מגיע לשיאו כאשר באחת מהסצנות האלימות ביותר, הבמאית מביאה לנו מין ריקוד של ממש, שבמהלכו הגבר מכה את האישה, מכופף אותה, זורק אותה, מטיל אותה לרצפה.

אנו מלווים את האישה המרשימה הזאת, שלמרות שהיא מסכימה לסבול מאלימות נוראה ברור לנו שהיא אדם חזק. גבר שהיה בן זוגה, שהלך וחזר אך בינתיים הפסיד אותה לבעלה, מנסה לשכנע אותה לברוח עמו. נדמה לנו שהיא אכן משתכנעת ועושה הכנות לבריחה, אך למעשה היא עושה הכנות למשהו אחר, שלא נחשוף אותו כאן.

היא מגינה על בתה, מקווה לחתן אותה עם הבחור שעושה רושם נחמד כל כך, בנו של בעל בית הקפה. בעלה מעוניין לחתן אותה עם הבחור בגלל עושרו. הבת, שרוצה ללמוד, לא מקבלת את האפשרות לכך. זה עולה כסף, והיא הרי רק בת, אין צורך שתלמד. במקרה היא עדה לשיחה בין הבת לחתן המיועד, והיא מזהה אצלו את ניצני היחס שהפך לאלימות קשה. היא מנסה להניע את הבת מנישואין אלה. כשאינה מצליחה, היא מפוצצת את בית הקפה, מה שאכן מביא לביטול הנישואים המתוכננים.

כל זה מתרחש באיטליה שלאחר מלחמת העולם השנייה. זאת בדיוק התקופה בה נשים קיבלו לראשונה זכות בחירה במדינה הזאת. הזכות עומדת בניגוד למה שאנחנו רואים בסרט, מעמדן הנמוך של הנשים, שגברים משפילים אותן בכל דרך אפשרית. בבחירות ניתן היה לראות עד כמה הנשים האיטלקיות חשו שהיכולת לבחור מקדמת אותן ונותנת להן תקווה לחיים טובים יותר. חלקן בין המצביעים היה למעלה ממחצית.

המבט הפמיניסטי מלווה את הסרט הזה, מנסה להראות לנו את כוחן ויכולתן של נשים למרות מעמדן העלוב ולמרות ההשפלה התמידית שהן חוות. הבמאית מפליאה, כאמור, להשתמש בניגודים כדי להמחיש את המסרים שלה, והם מאתגרים את הצופים ומרתקים אותם. סרט ראוי ביותר לצפייה, למרות שאיננו מתעכל בקלות.

בימוי: פאולה קורטלזי
משחק: פאולה קורטלזי, ולריו מאסטנדריאה, רומנה מאגיורה ורגאנו, ויניצ'יו מרקיוני, ג'ורג'ו קולאנג'לי, עמנואלה פאנלי