משהו נורא עומד לקרות. זאת תחושה שיש לנו לעיתים, ולא תמיד ברור לנו מדוע. כמובן, אין לזה קשר רב למציאות, אלא אם כן נזכור שאנו עצמנו יוצרים את המציאות ומביאים על עצמנו את מה שכביכול קורה לנו. למעשה, אנחנו מזמנים לעצמנו את מה שאנו מכנים 'גורל'.
משהו נורא עומד לקרות, זוהי הצגת יחיד שהיא מלאכת מחשבת של שניים, בעיקר. תום חודורוב מתגלה במלוא יכולותיו הדרמטיות והקומיות, דניאל בגנו הצעיר (בן עשרים בסך הכל) מביים כל ניואנס וניואנס וטווה יחד עם תום דמות מורכבת אך מוכרת לכל אחד מאיתנו. הסטנדאפיסט ההומוסקסואל שנאבק בחברה, מרצה את כל סובביו ומסוכסך עם עצמו, הוא כל אחד מאיתנו בכל כך הרבה מובנים. בכל רגע שאנחנו לא מקבלים את עצמנו ומובילים את עצמנו לסוג של הרס עצמי. הסטנדאפיסט שלנו, שמספר לנו כל כך הרבה על עצמו אך לא את שמו, נכנס אל ליבנו ואנחנו יושבים בקהל וכל כך רוצים שיצליח כאשר הוא, למעשה, במסע השמדה עצמית במסע הזה שנקרא חיים.
לא קל להחזיק קהל 65 דקות, כאשר על הבמה עומד אדם אחד וממלא כל דקה ודקה בתוכן, ואין לו עזרים כלל. הסטנדאפ של קומיקאי יחיד בנוי מפאנצ'ים ומעורבות גבוהה של הקהל. תום לא מסתמך על הקהל, אך הטקסט של המחזאי מרסלו דוס סנטוס, המחזאי הבריטי ממוצא ברזילאי וקול רענן שהפך למרכזי בתיאטרון האנגלי, בנוי מבחינות מסוימות בתבנית של סטנדאפ. השילוב בין טקסט של מחזאי פורץ דרך, במאי נועז ושחקן שמסוגל לנגוע בכל רגע בכל נימי נפשנו מביא לכך שאנחנו מרותקים לכיסא, מרוגשים, מזדהים, חשים גלים של צחוק ושל צער ועצב.
הקומיקאי פותח בכך שהוא מספר לנו שהוא בן 36. אחרי כל פרט שהוא מספק על עצמו הוא מתנצל ומבקש להתחיל מחדש. הוא מביא לנו דמות שהיא חרדתית, מרצה, מרגישה שהיא חיה לצד החיים, שאין לה דריסה בעולם של המצליחים והמוצלחים, ומצד שני, כל כך רוצה להיות נאהבת ולהתקבל. כאשר יש לה, לדמות, כלומר לסטנדאפיסט שעומד על הבמה לפנינו, אפשרות לפרוח, מבחינה זוגית ומקצועית, הוא עושה הכל כדי להשמיד את אפשרויותיו, בדרך שברור לנו שיש בה משהו אוטומטי, שחסרה שם בחירה מודעת. בדרך הוא מאבד את אפשרויותיו המקצועיות לגדול ולפרוח, את כבודו העצמי ובוגד באדם שהתייחס אליו כאל אדם אהוב ובעל אישיות. ככל שהיה יותר נאהב, ככל שמערכת היחסים הבריאה שלו התפתחה, כך הוא הצליח להיות שם פחות, והוא ברח ממנה לכל השפלה עצמית אפשרית. סטוצים חסרי משמעות בזה אחר זה נועדו לחסל את הקשר אשר הביא אותו למקום שהוא כמה אליו.
המונודרמה פותחת לנו פתח לעולם הלהט"בי, אך למעשה היא פותחת לנו פתח לעולם הלא בריא שקיים בכל אחד ואחד מאיתנו כשאנו מרגישים שאנחנו לא טובים מספיק, בכל מיני תחומים בחיים. הזרקור ששם לנו דוס סנטוס המוכשר עובר דרך המשחק המעולה של תום חודורוב, אך הוא מצליח לנגוע בכולנו, הומוסקסואלים וסטרייטים, גברים ונשים, בכלל הנימה העדינה והרגישה הזאת של שבריריות האגו שלנו, של כל אחד מאיתנו.
במבט מקרוב (מהשורה הראשונה באמצע) על תום, בכל רגע פניו יוצרות הבעה אחרת. הוא משחק בכל גופו, אך פניו הן הכלי העיקרי שלו. מגוון ההבעות שלו ראוי לציון, ולא פחות מהמילים, הבעותיו מקרבות אותנו אליו ואל המסרים והמשמעויות של המילים והמשפטים שהוא מעביר אלינו.
זוהי הצגה שראוי שכל אחד מאיתנו יצפה בה, לפחות פעם אחת. תצחקו, אולי תבכו, אבל תבינו משהו מאוד משמעותי על האופי האנושי ועל עצמכם.
מחזה: מרסלו דוס סנטוס
בימוי ותרגום: דניאל בגנו
משחק: תום חודורוב
עיצוב תאורה: יובל בנוביץ׳
צוותא | תחושה שמשהו נורא עומד לקרות (tzavta.co.il)
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©