על עלה ועל אלונה, הקאמרי

בשנת 2002 כתבה שירה גפן את ספרה 'על עלה ועל אלונה', וכיום, 23 שנים לאחר מכן, הספר זוכה לעלות על הבמות כהפקה של אנסמבל עתים.

יש על זמניות בספר ילדים שמדבר לילדים בגובה העיניים, בלי להתנחמד ובלי להתנשא. ילדים כמו ילדים, רוצים שישעשעו אותם. ילדים כמו מבוגרים, לא אוהבים שמחנכים אותם ביצירה ספרותית או אחרת. ספר, או מחזה טוב, מביא את מסריו בלי להצהיר ולצעוק אותם, וכך הם עוברים הרבה יותר טוב.

'על עלה ועל אלונה' הפך ספר יפה, מבחינת טקסט ומבחינת צורה ואיורים נפלאים של דוד פולונסקי, להצגה קסומה. הצגה שיש בה תפאורה אתסטית ומתוחכמת, מלאת עלים מלאכותיים שעפים מידי פעם, ותאורה שמאפשרת מעין תיאטרון צלליות ווידיאו שתי שחקניות ובובה אחת מתוקה. כל אלה משתלבים יפה עם הטקסט של שירה, שמביא לנו התנהלות של ילדה שחוזרת מהגן דרך הגן, דהיינו, הגינה השכונתית, שמלאה בעצים, ציפורים וקסם.

ילדים בעלי דימיון ואהבה לטבע יכולים להעביר שעות במין גינה שכזאת, לשחק בעלי השלכת, להתעניין בציפורים שחולפות בגינה, וברוח שמעיפה את העלים.

הקשר עם הטבע מביא לכך שצריך להתמודד גם עם התופעות הנעימות פחות, כמו גשם סוער שמתחיל לרדת פתאום, ואין מטריה, אבל גם בריצה הביתה בגשם יש חן וכייף. נחמד היה לראות שהילדה מגיעה הביתה, ושם מקבל אותה אבא, שמכין לה מרק חם, משחק איתה, ומשכיב אותה לישון. יש כאן תפקידים משפחתיים שאינם 'תקועים' על תפקידי ג'נדר.. גם אבא, שעסוק אמנם בענייני עבודה, פנסיה ומס הכנסה, יכול למלא תפקיד הורה שאחראי לילד, ואנחנו חוזים בקשר האוהב והחם ביניהם.

אלונה מגיעה הביתה עם עלה זהב גדול שנשר מן העץ. היא אוהבת את העלה שלה, אבל העץ רוצה את העלה שלו בחזרה. הוא מסביר לאלונה שהעלה הזה, שהיא כבר התקשרה אליו, משמש לו לב. אלונה מגלה אמפטיה ורוחב לב ומסכימה לוותר על העלה שחשוב על כך לעץ, וזהו ערך משובב נפש שהילדים רואים כאן. לפעמים צריך לדעת לוותר, כאשר יש למשהו שהם רוצים חשיבות רבה יותר לאחר, בלי דיון בערך הוא מוגש לילדים.

ההצגה, שזכתה בפרס הראשון בפסטיבל חיפה להצגות ילדים, הותאמה לבמה ובויימה על ידי שירה גפן עצמה, שהגיעה להצגה בקאמרי, והייתה קשובה לילדים שבאו לחזות בה וגם שוחחה איתם.

בשורה התחתונה: כדאי מאוד, מתאים במיוחד לילדים קטנים.

שחקנים ויוצרים

הפקה של אנסמבל עתים

מפיק: ינון כהן

שחקנים: אביב הורוביץ, גוני פז

עיבוד ובימוי:  צבי סהר ושירה גפן

עיצוב במה ובובות: דוד פולונסקי

בימוי בובות, שותפה ליצירה ומופיעה: גוני פז

שותפה ליצירה ומופיעה: אביב הורוביץ

מוסיקה: אסף רוט

עיצוב תלבושות: רונה משעול

עיצוב תאורה ומנהל טכני: שי דרור

ניהול אמנותי אנסמבל עיתים: צבי סהר

דיבוב העץ: דורי בן זאב

צילום: ז'ראר אלון

לפרטים ומועדים נוספים:

ארכיון Shows – אנסמבל עיתים