פסטיבל טובלן במסגרת 'עושים אמנות, אוהבים אמנות'

במסגרת 'אוהבים אמנות עושים אמנות' בתל אביב, צפינו במופע של עמותת טובלן במדרון החוף, שנקרא תערוכה פרפורמטיבית. המופע כולל מספר קטעים של יוצרים שונים, בתחומים שונים ובנושאים שונים זה מזה. המופע החל בבית ספר חסן ערפה, בית ספר מוסלמי יפהפה אשר צמוד למסגד ומחצרו ניתן לרדת דרך מדרון החוף עד לים. המיקום נבחר עקב היותו צומת של דתות וטבע, ועקב היכולת לשלב את הפארק עם סוג של גלריה ציבורית, הפארק, שמלא בפסלים ובטבע עירוני, וכמובן, נושק לים.

המופע החל בקטע נגינה בשם חורבן פנימי, של שאול דהאן. דהאן יצר קטע אשר נוצר על ידי מערכת נגינה גנרטיבית, שהיוצר מגיב לה  ומשנה אותה תוך כדי פעולתה, בשימוש בטקסטים ותפילות.

הקטע השני הוא 'לונה', והוא עושה שימוש בפסל הפארק, אשר בנוי משלושה ירחים שנושקים זה לזה. הפסל לונה מוקדש על ידי היוצר, משה רואס, לעיר הלבנה השוקקת ולאוהבי הלילה. האמנית אור אשכנזי, באה עם משפחתה, בן זוגה והתינוק שלהם, ובשיתוף פעולה איתם, וגם לבדה, עבדה עם הפסל, טיפסה עליו ועשתה כוריאוגרפיה מעניינת עם הפסל.

תמר בורר, יחד עם הצ'לן תום קליין, יצרו את הקטע 'והסלע תלוי ברוח', בהשראת שירו של מחמוד דרוויש, 'את הארץ ברא', מהספרו 'זכר לשכחה', שהוא יומן מלחמה כואב וחשוף, שכתב דווקא על מלחמת לבנון. הטקסט של דרוויש מהווה בסיס למסע יצירתי.

לאחר מכן באו שתי עבודות של אפרת נתן עם 'פסל ראש', שבו מסתובבת אפרת עם פסל מקרטון בצורת צלב, או האות T, כל צופה יוכל לראות בפסל מה שיבחר. היא מסתובבת עמו על ראשה.

המופע הסתיים בעבודה יפהפייה אך כואבת מאוד של דנאי פורת ועדי בלומנרייך, אשר נוצרה במסגרת 'רקדני בת שבע יוצרים'. שתי בנות צעירות מאוד שרות שירים שונים, מהסרט 'צלילי המוזיקה', כאשר פעילותן הפיזית והמחול שלהן מבטא הרבה מאוד אלימות, מלחמה וכאב, בתגובה לאירועי ה 7.10 והמלחמה שאחריהם. הן מופיעות כשתי נשים בהריון אשר שולפות אבטיח מתחת לשמלתן, ואת האבטיח הן מנפצות, ולאחר מכן מנקות אותו ומלקטות את שרידיו באופן אשר מזכיר את ליקוט וזיהוי הגופות לאחר הטבח של ה 7.10.

צילום וידיאו: בן ציון פומרצקי