פרס קיפוד הזהב

הפרסים של קיפוד הזהב

פרס קיפוד הזהב הוא הפרס היוקרתי של עולם תאטרון הפרינג' בישראל. לאנשי התאטרון אין צורך להסביר את הדימיון והשוני בין התאטרון הרפרטוארי, כגון הבימה, הקאמרי, בית לסין ודומיהם, לבין תאטרון הפרינג', שמרוכז בתל אביב בתמונע, הסימטה, צוותא2. לאנשי הפרינג' זה נראה כמו הפער בין התאטרון העשיר והשבע לבין התאטרון הרעב, מכל מיני בחינות. הקושי של יוצרים ושחקנים להיכנס למועדון האקסקלוסיבי של הרפרטוארי יצר עולם מפותח, רוחש, יצירתי ופורץ גבולות של פרינג' בארץ. פרס קיפוד הזהב, כאמור, מעודד יצירת פרינג' ותומך בה. בשנים האחרונות חשיבותו של הפרינג' מובנת גם על ידי התאטרון הרפרטוארי, שמטפח בתוכו גם הצגות פרינג'.

קיפוד הזהב נולד בשנת 2005, ונוסד על ידי יוסי פרוסט, ניקו ניתאי, עירית פרנק ועוד. הטקס הראשון נחגג בתאטרון תמונע, ושם ניתן הפרס גם השנה. בכל שנה מחולק הפרס ב 16 קטגוריות, ביניהן הצגת השנה, במאי השנה, שחקן ושחקנית השנה, וכן ניתנים פרסים לתפאורנים, מחזאים, מוזיקאים ועוד. בשנה שעברה קטפה את הפרס הראשון בתחום הצגת הפרינג' ההצגה 'שמואל'.

את טקס חלוקת פרס קיפוד הזהב הנחה השנה יואב ברתל, שחקן, מורה ומנהל אמנותי. לדבריו, השנה הטקס מנוהל במתכונת שונה, פחות צוהלת, שמאפשרת להסתכל בעיניים ולהתחבק וגם להעניק פרסים, מותר לשמוח על כך שגם במקום המסובך הזה בו אנחנו חיים, יש תרבות.

והטקס אכן התקיים אחרת לגמרי מכפי שהתנהל בשנה שעברה בתיאטרון יפו, שם הוא נחגג בחוץ עם הרבה מאוד אנרגיות טובות ומופעי ליצנות.
ברתל אמר: "אנחנו לא יוצרים בוואקום. השנה, לא יינשאו נאומי זכייה, והפסלון ימצא את דרכו דרך הקהל אל מקבלי הפרס".

ד"ר חיים פרלוק, יו"א המועצה הישראלית לתרבות אמנות וראש מדור פרינג', פרס קיפוד הזהב, "יזמתי והקמתי לפני 19 שנים, מתוך רצון לתת לפרינג את המקום הראוי לו, שבזכותו הרבה קורה ומתפתח בתיאטרון הישראלי. זוהי תקופה מורכבת ומאתגרת, יש לציין שיוצרי התרבות התגייסו מייד והתנדבו לטובת המפונים והחיילים וגם אנחנו נתנו מענה תקציבים.
הקריטריונים לבחירה: התקנה שבשנת 23 הגיעה ל 31 מיליון, אני מקווה שהיא תעלה בשנה הבאה".

דורון צפריר, יו"ר עמותת קיפוד הזהב הסביר: "החלטנו לקיים אירוע ברוח התקופה.
לאחר שהוגשו כמאה הפקות לתחרות. כשלושים שופטים צפו במאה ההפקות ו- 17 הצגות הגיעו לרשימה הקצרה. 70 שופטים צפו ובחרו מתוכן בזוכים, שמקבלים  פרסים בגובה 7500 שקל. תפקידנו: לפעול כל השנה ליחצן את הקהילה, קיימנו הרצאות ומפגשים. מנטור לדקה, מפגשים על כוס יין. עשינו רייב כתיבה עם רועי אלמליח רשף, ועוד".

בפרס הצגת השנה זכתה ההצגה 'מקום טוב הכל רע' של האחיות ענת ונורית דרימר, שכתבו וגם שיחקו בהצגה. ההצגה עוסקת באביהן, שגידל אותן כהורה יחיד, אמן ילדותי שלא הצליח לממש את עצמו, ובמערכות היחסים של האחיות אתו. האב נשא דברים בעת קבלת הפרס.

עוד על ההצגה כאן: מקום טוב הכל רע – פסטיבל הקומדיה הישראלי (comedy-festival.co.il)

:הפרס ניתן על ידי יוצרי ההצגה 'שמואל' שזכתה בפרס הצגת השנה בשנה שעברה: המועמדים האחרים היו: 'אותלו', של תיאטרון מלנקי, 'די בלומן קברט' של קבוצת פולקראו האוקראינית, שהגיעה לכאן במעמד של פליטים, ו'מסמך ללא שם' של ארי טפרברג.

לשחקן המשנה הטוב ביותר נבחר דודו ניב, ששיחק את יאגו באותלו, מועמדים נוספים היו:
אורי גןטליב מ'דור בא' ומישה כצנלסון, מדי בלומין קברט.

לשחקנית המשנה הטובה ביותר נבחרה נינה קוטלר, ששיחקה בהצגה 'דור בא'.

מועמדות אחרות היו מונה חואה, מ'מלכת האמבטיה', יובל ריץ, מ'ג'ון ומרי דו', וקטיה טיכונובה, מדי בלומין קברט.

בפרס מחזאי השנה זכו ענת  ונורית דרימר, על ההצגה 'מקום טוב הכל רע'.

עודד קוטלר זכה בפרס מפעל חיים. קוטלר אמר: 'תאטרוני ארץ ישראל התחילו כולם כפרינג', ואז באה צוותא שם אני מקיים סטודיו לשחקנים, בששי בזמן השלאף שטונדה, ללא תשלום, חמאם ותאטרון יפו, גם גשר התחיל כפרינג' , ניקו ניתאי, תאטרוו באר שבע התחיל כפרינג'. תאטרון המדרגות, תמונע, ועוד. במות 2, 3, בקאמרי ובהבימה4.

תמר רבן קיבלה גם היא פרס מפעל חיים, יוצרת רב תחומית ואמנית מופע, והודתה לעודד קוטלר שהיה מנהל פסטיבל ישראל ופסטיבל עכו. "הזוכה הראשון בפסטיבל עכו היה אמן פרפורמנס. בשבילי זאת היתה קריאת כיוון".

פרס השחקן והשחקנית:
שחקן השנה: בנימין יום טוב, נרקיס.
שחקנית השנה: נורית דרימר.
בפרס במאית השנה זכו האחיות ענת ונורית דרימר על 'מקום טוב הכל רע'.

בפרס התלבושות זכתה: לנה בלאו, די בלומן קברט.

תפאורה: הדר בכר, ג'ון ומרי דו.

פרס התאורה: רותם אלרואי, ג'ון ומרי דו.

פרס המוזיקאי: דניאל מגון, על ההצגה נרקיס

עיצוב תנועה: מתן אמסלם, חיצים

פרס שפה בימתית: די בלומין קברט 1936, ליזה

פרס עבודה קבוצתית: די בלומין קברט

מופע במרחב הציבורי: אורי ונועה וייס