פתיחת תיאטרון ניקו ניתאי וההצגה 'הייתי והנני'

אמש נפתח תיאטרון חדש בישראל, תיאטרון ניקו ניתאי. למעשה, זהו גלגול נוסף של התיאטרון שהקים ניקו ניתאי, ממייסדי הפרינג' הישראלי ותיאטרון הסמטה. בתו של ניקו, דורית ניתאי-נאמן, היא המייסדת והמנהלת של התיאטרון שקראה על שמו, ומנציח את מורשתו, תוך כדי התחדשות מתמדת, כפי שנדרש מפרינג' טוב שאינו קופא לעולם על שמריו אלא שואט קדימה.

בערב השקת התיאטרון הועלתה ההצגה 'הייתי והנני', אשר עוסקת בחייו הסוערים ויצירתו של אלכסנדר פן, מחשובי המייסדים של היצירה הישראלית. פן, כידוע, חי חיים מורכבים, ריגשית וחברתית. הוא הביא לעולם ילדים משלוש נשים שונות, ביניהן אילנה רובינא, בתה של חנה רובינא, שנים רבות היה מוחרם ולא פורסם, כיוון שהשתייך למפלגה הקומוניסטית בישראל. הוא פרסם טור בעיתון של המפלגה הקומוניסטית, אך גם עימה היו לו קונפליקטים, כיוון שהיה גם ציוני ונאמן למדינת ישראל.

ההצגה שבסיסה נכתב על ידי דני הורוביץ, ודורית ניתאי נאמן עיבדה אותו וביימה, מחצינה את הקונפליקטים בחייו של פן (בגילומו של אייל שכטר המוכשר) בקצב מהיר. בזמן ההווה של ההצגה, פן בשלהי חייו, סובל מאוד מרגלו, אשר נכרתה לאחר מכן בגלל סיבוכי סכרת, שותה הרבה מאוד ומוצא מזור באלכוהול, מסוכסך עם עצמו ועם האנשים בחייו, גם אלה שהוא נסמך עליהם ולעתים מגלה אליהם גילויי חיבה, אך לרוב הוא מתפרץ עליהם. קשר מאוד מיוחד יש לו עם אשתו השנייה והאחרונה, רחל  (שירה פרבר בתפקיד מורכב), עם שתיים מבנותיו, עם המפלגה הקומוניסטית ועם המשורר יעקב אורלנד, אשר מנסה לעזור לו למרות תחרות מסוימת שקיימת בין שני המשוררים.

אייל שכטר מצליח לשמור על אינטנסיביות הקונפליקטים השונים. אין בהצגה רגע של רגיעה או נפילת אנרגיות. שכטר רותם את כל כישוריו, כישורי המשחק וכישורי השירה שלו (הוא גם סולן להקת אבטיפוס), לטובת הצגה זאת. הוא משחק פן מיוסר, עם צד ילדי שמסתכל על העולם לעתים בהשתאות, אשר חלק גדול מטעויות ההתנהלות שלו באות מאותו מקום ילדי המשולב עם האידואולוגיה שלו, ממנו הוא מוכן לשלם מחירים גבוהים ביותר על אמונותיו וערכיו הסותרים. דורית ניתאי נאמן הפליאה לביים את ההצגה, ולהפוך אותה למעין נוקאאוט, יד ברזל אשר מחצינה את הקונפליקטים של פן אך גם מזכירה לרבים מאיתנו את הקונפליקטים שלנו בעת קשה זאת. קונפליקטים בין ערכים שונים אשר פועלים בנו, מה שהופך את ההצגה על פן לרלוונטית במיוחד.

שירה פרבר מצליחה גם היא להביא פנים שונים של האישה, רחל, שעומדת לצד בעלה המוכשר והמתוסכל, ולאחר מכן גם חולה, באה לקראתו, אך גם יודעת לעמוד על שלה כשצריך, מנסה לעזור לו להתפתח אך גם להתפייס עם החיים, מרגיעה את הסערות שלו במיטב יכולתה, ובעיקר, מכילה ואוהבת. שתי הבנות, בתו זרובבלה מנישואיו הראשונים, והשנייה, סינילגה, מרחל. בחירה מעניינת היא לעסוק מעט רק בבת המפורסמת ביותר, אילנה רובינא.הבנות מסייעות להבליט פנים נוספים באישיותו של פן, שמתגלה כאגואיסט ביחסיו עם בנותיו, אך מתחת לדברים יש גם אב אוהב למרות סכסוכו עם עצמו.

הכוריאוגרפיה המלווה את ההצגה, וכן המוזיקה, השירים המרכזיים של פן, 'היה או לא היה', 'סורו מני', 'לא אני הוא האיש' ועוד, מוצגים בצורה אשר מעשירות את ההצגה ומחזקות אותה.

מבוסס על מחזה מאת: דני הורוביץ  עיבוד ובימוי: דורית ניתאי-נאמן

שחקנים: אייל שכטר, שירה פרבר, מורן אלון, נעם בורלס, יפתח רווה, יואב סדובסקי, אבישג סרף, נטע עמנואל, אליהו פלאי.

ע.במאית: עלמא דלאל | מוזיקה: איציק ינקלביץ | וידאו ארט: נעמי בן אסא | תפאורה: צבי פלדמן | תלבושות: לירון ספיר | תאורה: רונן בכר | תנועה: שרון שלומי נעים | מתאמת אינטימיות: בסי זולנו | עורך וידאו: ליאור אלגזי

לפרטים ומועדים נוספים:

תיאטרון ניקו ניתאי • הייתי והנני – אלכסנדר פן • (smarticket.co.il)

צילום וידיאו: בן ציון פומרצקי