להקת המחול ורטיגו יוצאת במופע חדש, 'קומא'. בתקופה המאתגרת הזאת, בה ורטיגו, שיש לה כפר אידיאולוגי ואידיאולוגיה חברתית וסביבתית מגובשת, מגויסת להופעות בפני מפונים ולתוכנית שגיבשה בשם 'חוסן', בה היא מטפלת בחיילים ששבו פגועים ומתקשים להשתלב חזרה בחברה ומשפחותיהם, מפנה משאבים רבים לכיוונים חברתיים אך ממשיכה לעבוד גם על המופע החדש. זהו מופע מלא במשמעויות אקטואליות, למרות שהרעיונות נזרעו כבר לפני ה 7.10. עם זאת, רובו התגבש והתפתח לאחר התאריך הגורלי, ויש בו אלמנטים של התמודדות, של קבוצתיות, של אחווה ושל תקווה.
קוּמָא התפתחה מהיצירה 'בכורה 24'; מופע אינטימי שהועלה לראשונה באולם ״ברונקה' בכפר האקולוגי של הלהקה, והיצירה לובשת צורה חדשה באולמות גדולים..
לדברי נעה ורטהיים, יש פה שיתוף פעולה ייחודי בין ורטיגו לבין הרכב מוסיקלי בניהולו של איתמר דוארי, שגם נמצא על הבמה, מאחורי הרקדנים. כך נוצר בכל פעם מופע חד פעמי, שיש בו תנועה בין תבניות וריקוד מובנה, ליצירה חופשית ומאולתרת של הרקדנים, שהם גם יוצרים במופע הזה.
בתקופה בה הסדר המוכר משתנה חדשות לבקרים, ואין דבר שהוא מובן מאליו, היצירה המקורית הזאת מפרה את הסדר, ומשאירה אזורים פתוחים ובלתי ידועים שנולדים בכל מופע מחדש לעיני הקהל.
ביצירה הזאת יש מקום רב גם לתפאורה, אשר משתלבת ביצירה, וגם לתלבושות, שהשתנו לגמרי ממש לאחרונה, כדי להתאים טוב יותר לרעיונות של היצירה ולתפאורה. התפאורה, שכוללת קני במבוק אשר תלויים מלמעלה, ועלי כותרת של פרחים צבעוניים על הבמה, יוצרת קשר בין היצירה לבין הטבע. לדברי זוהר שואף, יוצר התפאורה, הוא ניסה ליצור חלל של סוריאליזם שיש בו מיסטיות ואינטימיות.
נעה: "יש ביצירה הזאת מקום לאלתור ולהקשבה, קשר בין המובנה לפתוח, כשבפתוח יש הקשבה וחקירה שנותנת לאמן מקום להתחבר עם ההוויה והתנועה של. החוויה מעוררת את חושינו, ומזכירה לנו את היכולת לקום וליפול, לחמול ולכאוב, לחבק
ולאהוב. חיבור עמוק זה מזרים אותנו חזרה אל הפעימה הטבעית שלנו, מחבר אותנו מחדש לתקווה. זוהי הזמנה להציץ לתוך
המרחב ממנו נובעת ההשראה – מהמוזיקה אל תנועת הגוף ולהיפך. דרך הצפייה במופע, הקהל הופך שותף לתהליך הבריאה של היצירה. המופע נוצר מתוך רצון לעקוב אחר תנועת הלב כשהוא מתכווץ ומתרחב, אחר תנועת העיניים כשהן נעצמות ונפקחות שוב לרווחה. גם כשהכול רועש בחוץ תנועת הרקדנים תרה אחר עוגן להיאחז בו בין קימה לנפילה, למצוא את
המרווחים בין צליל לצליל ותנועה לתנועה, בהם יוכלו לנוח.".
מימין לשמאל: נעה ורטהיים ורנה ורטהיים קורן
רנה ורטהיים קורן, אחותה של נעה ושותפתה לייסוד הלהקה, מוסיפה: "הייחודיות של ורטיגו היא בהקשבה, כך אנו עובדות, כאחיות, כבר 27 שנים. התדר של החלל משתנה, ואנחנו עובדים עם טכניקה ועם ההקשבה. אנו מצפים גם מהצופים שיהיו בהקשבה ובחמלה".
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים.
אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
