רביע ויהלי בתיאטרון יפו

יהלי ורביע הם שני בחורים צעירים, אחד יהודי, השני ערבי. האחד חייל בסדיר, השני עובד בקייטרינג וחולם לחיות בפריז. האחד בן למשפחה בעלת מעמד וכסף, השני חי אצל בן דודו. האחד חייל שהחיילים שמשרתים עמו חשים בנבדלותו ובנטייתו המינית והם ממררים את חייו, והשני שומע מבן דודו, עמו הוא חי, שאם יגלה שהוא הומו, ירצח אותו. המשותף להם, אם כל, הוא ששניהם הומוסקסואלים שחיים בסביבה שאינה מוכנה לקבל את נטייתם המינית, וכמובן אינה מסוגלת לקבל את בחירתם בבן זוג שאינו בן דתם, במיוחד במציאות המורכבת של ישראל. והם כמובן מתאהבים, ונאלצים להתמודד עם תוצאות התאהבותם.

'רביע ויהלי' עלה בראשונה בפסטיבל 'האזרח כאן' של תיאטרון ניקו ניתאי, ועכשיו הוא משחק בתיאטרון יפו, התיאטרון היהודי-ערבי. זוהי אכן התאמה מושלמת  להצגה ולתכניה.

הבחירה, להביא אלינו את יהלי ורביע בדמותם של שני שחקנים צעירים ונאים, שמשדרים נעורים ותום, ואולי גם איזו שהיא אמונה נאיבית שאיכשהו, הכל יכול להסתדר, שניתן פשוט לאהוב. כך זה לפחות בחלק מתהליך ההתאהבות, כשאחר כך הדברים מסתבכים והולכים, היא בחירה מצויינת.

גם הבחירה באישה אחת, שממלאה תפקיד של שלוש נשים שאנו מבחינים ביניהן בעיקר לפי התסרוקת וההתנהלות, צורת הדיבור, היא בחירה טובה גם היא. איליא אלפקס ודור כהן משחקים היטב את תפקידם, הם מביאים את הצד האוהב והנערי. נגבה מאור, אותה ראיתי לראשונה באותו תיאטרון, לפני שנה, בתיאטרונטו, כששיחקה בקצרנטו חברה של נרצחת ב 7.10, סיפור אמיתי, ועשתה זאת בכישרון רב, מצליחה להיכנס יפה לשלושה תפקידים נשיים, אמא של יהלי, סיגי, המעסיקה של רביע, וידידתו של יהלי בצבא. בין קרעי המציאות הקודרת, יש פה ושם רגעים של אנושיות ואכפתיות רגישה, אותם מביאה אלינו נגבה עם שתיים מהדמויות שהיא משחקת.

הבחירה בשלושת השחקנים הללו מביאה איזה שהוא ניקיון בפרפורמנס, כך גם התפאורה, שמורכבת בעיקר מארגזים שהדמויות השונות מסדרות בכל פעם מחדש, כך שהן מסמלות תחנות בחיים, וכמובן, התאורה. כל אלה מביאים איזה שהוא מינימליזם נקי לעלילה טעונה מאוד, שבה אהבתם של שני נערים נאיביים הופכת לתמצית הקונפליקט היהודי-ערבי במדינת ישראל, ממחישה את פערי המנטליות, רבדים חברתיים, אפשרויות ואיומים.

ההתאהבות, שמתחילה באירוע בתקופה שקדמה ל 7/10, נתקלת חזיתית בשבת השחורה ההיא, ששינתה כאן כמעט כל פן של חיינו, וגם את ההתייחסות לערבים. חשיפת הזוגיות של רביע ויהלי בדיוק בעיתוי ההוא, נושאת תוצאות חמורות, בעיקר עבור רביע. דרך חילוצו, על ידי אמו של יהלי, שמבטיחה להוציא אותו מהארץ ולהרחיקו מהסכנה לחייו, תמורת ניתוקו מיהלי, היא לטעמי 'דאוס אקס מכינה', פתרון שרירותי שאינו משאיר לשני הצעירים פתח לפתור ולפתח את מערכת יחסיהם.

תשומת הלב המיוחדת שניתנה פה לנושא התנועה, אותה עיצב בכישרון רב יהודה דרומי, מוסיפה נופך של פיוטיות להצגה, ומרככת מעט את הרגשות והרגישויות. ההצגה מעניינת, רלוונטית, מותירה אותנו עם הרבה נקודות למחשבה על הקשרים בין יהודים לערבים, על זוגיות מעורבת ועל זוגיות בכלל, ועל רוחות שונות בחברה הישראלית, הטובות והרעות.

מאת ובבימוי: אור ענבר
משחק: איליא אלפקס, דור כהן, נגבה מאור
עיצוב תנועה: יהודה דרומי
ייעוץ חלל ותלבושות: יערה שילוני
הפקה: דורון זיו
צילום: דובי

צילום סטילס לכתבה זאת: אביבה רוזן

צילום וידיאו: בנצי פומרצקי