שאלון השחקן: דניאל סבג

המגזין בילוי נעים חונך פינה חדשה, פינת השאלון לשחקניות ולשחקנים.

השחקן הראשון שנבחר לפינה זאת הוא דניאל סבג המרתק, שבעקבות הצגת היחיד שלו, איכן שפועם ליבך, ידעתי שאני חייבת לראיין אותו. יש לדניאל סיפור חיים מרתק, והוא נשוי לשחקנית המוכשרת מאוד גם היא, הגר טישמן וכיום הם אפילו משחקים  יחד, ב'חפץ' בהבימה. מעל לכל, הוא שחקן מוכשר ומגוון, ואדם עם אנרגיות חיוביות חזקות. אתם יכולים לראות אותו כיום, כאמור, ב'חפץ' ב'הבימה', ב'איכן פועם ליבך' בהצגת היחיד שלו, בסרט זוכה פרס אופיר 'שבע ברכות' בתפקיד מרכזי, לצד הצגת הילדים 'החולד הקטן'.

@ למה הלכת ללמוד משחק?

התחלתי ללמוד משחק רק בגיל 26, זה בכלל לא היה כיוון שחשבתי עליו. הייתי סוג של ליצן, אחד כזה שעושה צחוקים, ואז חבר טוב אמר, בוא תעשה אודישן. עשינו יחד, אני התקבלתי והוא לא. לי זה פתח קריירה של משחק, הוא עבר לתחום הקולנוע וכיום הוא קולנוען מצליח ואנחנו עובדים הרבה יחד. ההגעה המקרית לעולם המשחק פתחה לי עולם שלם ומרתק, ואז החלטתי ללכת ללמוד. כשסיימתי ללמוד התקבלתי ישר ל'הבימה'.

איך מתקבלים ישר ל'הבימה'?

זה קרה דרך הפקה של מאור זגורי, ועם 'כל החיים לפניו'  עם ליאה  קניג. די מהר צרפו אותי להסכם הקיבוצי, ממנו יצאתי כי לא רציתי להיות מחויב רק ל'הבימה', רציתי לעשות גם סרטים, סדרות, הצגות יחיד והצגות ילדים. אני שנתיים במעמד של עצמאי ואני משחק גם ב'הבימה' וגם בכל מקום אחר שמתאים לי.

@ מהם התפקידים הבולטים שלך?

אני מניח שאחד התפקידים המוכרים ביותר שלי הוא אחד האחים בזגורי אימפריה, זהו התפקיד שמזהים אותי אתו, ולשמחתי אנחנו מתחילים לצלם בקרוב עוד עונה. תפקיד בולט אחר הוא בסרט 'שבע ברכות', שם אני משחק את סיימון, אחיה השיכור של הכלה. אני עושה הרבה תפקידים של חריגים, שמצריכים הרבה עבודת חקר, והרבה תפקידים קומיים, לכן אני אוהב במיוחד את הצגת היחיד שלי, 'איכן פועם ליבך', כיוון ששם אני עושה תפקיד דרמטי. החלטתי שאני רוצה להרחיב את המנעד שלי לכיוון של תפקידים דרמטיים יותר.

@ מהו האתגר הגדול של שחקן לדעתך?

האתגר הגדול ביותר הוא לפצח את מפתח הדמות בצורה לא שיפוטית, לתת לתהליך לנבוע. בזגורי אימפריה, למשל, אני משחק אדם עם לקות, סוג של פיגור. למדתי המון, עשיתי עבודת דמות, חקרתי, אבל גם אפשרתי לעצמי להביא אותי, כדי שהדמות תהיה מלאה.

ראיתי אותך בהקראה של המחזה של אביב פנקס, גם שם עשית דמות של חריג חברתי, פושע, והצלחת לחבב אותו על הקהל.

כן, זוהי משימה, לגרום לקהל לקבל את הדמות הזאת למרות מה שעשתה, להבין שכל אדם יכול להתדרדר בסיטואציות חברתיות שונות, להביא את הקהל להזדהות עם דמות, גם אם היא חריגה.

@ מהו הדיאלוג עם הבמאי? האם הוא משאיר פתח ליצירתיות השחקן?

הדיאלוג הוא בדרך כלל מאוד פורה. למשל, ב'איכן פועם ליבך', יש לי שני במאים, טל וירון, ושם יש דיאלוג פתוח שבו היה מקום רב גם לתרומה שלי. צריך אמון מוחלט של אחד בשני כדי שהשחקן יוכל לתרום ליצירתיות של תהליך העבודה המשותפת, זה קורה יותר בפרינג', שם הפתיחות גדולה יותר.

כשאיו דיאלוג עם הבמאי, אני מנסה למצוא את היתרונות בעבודה, ויש תמיד מנהלים אמנותיים שאפשר להתייעץ אתם. אני קל לעבודה, אם הבמאי מחליט, אני מקבל את זה.

@  איך נעשית ההכנה לתפקיד?

בכל פעם שאני מתחיל לעבוד על תפקיד אני משתדל לא לדעת כלום מראש, גם אם הדמות היא קטנה ואני כביכול יודע עליה הכל, אני מנסה להתנקות, לבוא חדש. זה כמובן קל יותר בהצגת יחיד.

@ מהם סוגי המחזות שאתה מעדיף?

אני פריק של חנוך לוין, אני  מאוד מתחבר אליו. זה גם מה שבחרתי לאודישן בסמינר, קטע של חנוך  לוין. רק אחר כך הבנתי שאומרים לא לבחור בחנוך לוין, כיוון שהוא קשה מדי לביצוע, ועכשיו אני מאוד נהנה מהתפקיד שלי ב'חפץ'. אני אוהב תפקידים שבהם הדמויות עגולות ויש בהן עוקץ, דמויות קיצוניות עם בעיה, נפשית או אחרת, כל מה שנותן  לי עבודה עם 'בשר'.

@ האם השחקן הוא שותף ליצירה?

אני משתדל כל הזמן להיות שותף ליצירה, אני מביא את עצמי, לעיתים גם באמצעות כתיבה. יש במאים שנותנים לזה יותר מקום, כמו מאור זגורי, אתו עשיתי ארבע הצגות. הוא נתן לנו לעשות אימפרוביזציות, צילם אותנו וכך הוא זיקק את הטקסט.

@ רפרטוארי או פרינג'?

יש יתרונות לפרינג', שמאפשר מנעד יותר רחב לשחקן, גם מבחינת נפח התפקיד וגם מבחינת החופש האמנותי. ברפרטוארי יש גבול לחופש האמנותי. בפרינג' אפשר להיות יותר ביקורתי ובוטה, אבל כל הזמן יש במודעות שצריך להביא קהל, בעיה ידועה בפרינג'.

@ האם אתה בוחר תפקידים?

אני לא בוחר, אין לי את הפריבילגיה הזאת בדרך כלל, אבל היום אני יכול לבחור מה אני לא רוצה לעשות, וזה הרבה. אנחנו משתנים כל הזמן, בגיל, בטייפקסט, ואנחנו מקבלים הצעות שונות מאלה שקיבלנו בעבר.

@ שאיפות קריירה, משחק, בימוי, כתיבה?

אני עכשיו מאוד בעניין של כתיבה, אני מנסה לפתח סרט בקורס של שבי גביזון. כמובן, המשחק זה הדבר, האהבה הגדולה, גם בימוי מעניין אותי, ואפילו הפקה.

@ אם לא היית שחקן, מה היית?

טבח. אני מאוד אוהב לבשל. או מטפל אלטרנטיבי, רפואה סינית מאוד מעניינת אותי, התחלתי ללמוד את זה לפני שלמדתי משחק ואני עדיין אוהב את התחום. לדעתי זה מתכתב עם משחק: הגוף הוא כלי.

@ אמירה לסיכום?

החיים הם גלגל ענק, רגע אנחנו עם הראש בעננים ורגע אוכלים אבק, כמו עכשיו, אבל צריך לזכור שהחיים חזקים מהכל, וצריך שיהיה בשביל מה לחיות ולהילחם.