שמיים וארץ, הסימטה

זהו תיאטרון אמיץ אשר מפגיש עולמות שונים מאוד, מנוגדים, אשר מנסים להתחבר ומתמודדים עם פערים אישיותיים ותרבותיים גדולים, גדולים מדי לגישור. העלילה עוסקת בפסיכיאטר, עולה חדש אשר הגיע מסנט פטרסבורג לישראל כחלק מתהליך שינוי שהוא מנסה לעבור. הוא אדם נשוי שמתגרש מאשתו שנותרה שם, והוא מנסה להתקבל כרופא בארץ ומתמודד עם סבך של ביורוקרטיה. הוא מחפש גם קשר אנושי, ובודק את הצד שלו שאוהב גברים. אולג אדמוב הוא איש בודד בן 45 שחי בתנאים קשים ומחפש אהבה, וחן רותם הוא איש צעיר בן 25, שרוצה לממש את עצמו כרקדן וכוריאוגרף, ובינתיים הוא מרוויח שכר מינימום וגר בדירה בדרום תל אביב.

אולג וחן נפגשים במועדון. אולג דוחף את חן להזמין אותו אליו הביתה. הוא מגיע אליו, אך חן עדיין לא משוכנע שיש מקום לקשר ביניהם. למרות זאת, עם התפתחות הערב, הם נשארים יחד, ואחר כך הם מפתחים ביניהם מערכת יחסים. בארבע מערכות עם קריין שמתאר לנו מה בראשי פרקים מה עומד לקרות בכל מערכה, כך שאנחנו יודעים בדיוק למה לצפות, הם מנהלים קשר שיש בו הרבה עליות וירידות תלולות, קשר בין שני אנשים שנמצאים בתקופה מטלטלת בחייהם, והם שונים מאוד בציפיותיהם זה מזה ומקשר זוגי. הרבה דרמות מתרחשות על רקע זה, של ציפיות וצרכים שונים, אי הבנות שמביאות את רצונם להיות יחד לשיא, אך גם את הקונפליקטים שמגיעים לשבר ולפרידה.

נדב פורטיאנסקי ומיכאל לרנר משחקים להפליא. הם משכנעים בקונפליקטים שלהם שבינם לבין עצמם וגם זה עם זה. הם נוגעים בנו ומרגשים אותנו. הקונפליקט ביניהם הוא לא רק קונפליקט בין שני בני זוג הומוסקסואלים. זהו גם קונפליקט אנושי, שיכול להתרחש בין שני אנשים באשר הם מנסים לקיים מערכת יחסים, אנשים שהפערים הריגשיים, האישיותיים והתרבותיים ביניהם אינם מאפשרים להם לפתח קשר שעונה על צורכי שניהם, כולל צורך שיזדקקו לנו, צורך בתמיכה וקבלה בלתי מותנית, וגם צורך שיניחו לי לעתים להתמודד בעצמנו עם פנים שונים של חיינו. כאשר הצרכים שלנו מופרים פעם אחר פעם, מוכיחים לנו גיבורי ההצגה, הקשר יסתבך, יוביל לסבל ולא ישרוד, כנראה, או שימשיך לאמלל את הצדדים לקשר.

התפאורה המיוחדת של ההצגה היא פשוטה, צינור דמוי אלומיניום שהשחקנים מקפלים ומותחים בצורות שונות, משמשת במשמעויות ולצרכים שונים, והופכת לכלי עזר מתוחכם. כך גם משחקי התאורה שמדגישים סצנות ואירועים שונים.