מוזיאון הרצליה הוא מוזיאון קטן אבל מרגש. יש בו התחדשות בלתי פוסקת וחשיבה מעניינת. בימים אלה משיק המוזיאון שבע תערוכות חדשות. הראשונה שבהן היא תערוכה של יאיר גרבוז, בה הוא 'מארח' אמן ותיק וכמעט נשכח, אוזיאש הופשטטר: 'ראשים וציור בתוכם'. התערוכה מאגדת סדרת ציורים חדשה של גרבוז, לצד ציורים מעזבון הופשטטר שבאוסף המוזיאון. במסיבת העיתונאים
המשך קריאהאמש ביקרתי לראשונה בערב של מועדון הג'ז של הסמטה, והתלהבתי. אני חובבת מוזיקה, אבל מעולם לא הייתה לי נטייה מיוחדת לג'ז. עם זאת, הערב היה כל כך מגוון, וכל כך קצבי וסוחף, שאי אפשר היה שלא לקחת חלק בחגיגת המוזיקה הנפלאה הזאת. רקדתי בכיסאי ממש. המופע של אתמול היה ג'ם סשן, אליו הוזמנו מוזיקאים רבים,
המשך קריאהכשאני צופה בסרטים ישראלים מסויימים, אני חייבת להתוודות: אני אוהבת את מגמות ההתפתחות של הקולנוע הישראלי, שהוא, לעיתים קרובות, חצוף, מערער על גבולות קיימים, מוצא זוויות חדשות ומעניינות בחיינו, בכאן ובעכשיו שלנו, מעורר אותנו לראות את המציאות סביבנו באור חדש. כך גם 'חדר משלו'. זהו סרט קטן על התבגרות, ויש בו בלי שום ספק כוכב
המשך קריאהחפץ לב, המחזה, לוקח אותנו לאנגליה, למחוזות הנצרות, להתמודדות של הכנסייה עם ההומוסקסואליות בשיטות של טיפולי המרה, אולם למעשה, כשאנו פותחים את העדשה, אנחנו יכולים לראות התמודדויות רבות ונרחבות עם נפש האדם ועם נטיות (חפצי) ליבו. אנחנו יכולים לראות את ההתמודדות עם הומוסקסואליות בחברה שיש בה כבר לגיטימציה לנטיות מיניות שונות, אבל לצד זה גם
המשך קריאהסצינת המחול המודרני בישראל היא אחת המגוונות והיצירתיות בעולם, לטעמי. להקות כגון בת שבע, הקיבוצית, ורטיגו וקמע מראות לנו שניתן ליצור, גם בביצה קטנה כמו הביצה הישראלית, מחול מודרני בועט ופורץ דרך. בעיני, להקת קמע והכוריאוגרפיה של תמיר גינץ היא לא פחות מגאונית. יש שלמות בחוסר המושלמות שלה, כי מחול מודרני לא שואף ליופי כמו
המשך קריאה
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©
עקבו אחרינו