לאחרונה נפתחה במוזיאון תל אביב תערוכתו של עמוס גיתאי: רקוויאם למלחמה. מדובר, כמובן, במלחמת יום כיפור. גיתאי היה ב 6 לאוקטובר 1973 סטודנט שנה ב' לארכיטקטורה. הוא אסף את חבריו, איתם שירת יחידת אגוז ויחד נסעו לרמת הגולן להצטרף למאמץ המלחמתי. כיוון שלא מצאו את יחידתם, הם הצטרפו לצוות של חילוץ מוטס וחילצו פצועים
המשך קריאהלאחרונה אנחנו רואים סרטים רבים שמתורגמים להצגות תיאטרון. יש בכך סיכוי וסיכון. ההצגה מושכת את מי שאהב את הסרט, אך גם מסתכנת בהשוואה לא לגמרי הוגנת, שכן לקולנוע יש יכולות, בעיקר יכולות של מקום, שאין לתיאטרון. לתיאטרון, יש, כמובן, יכולות אחרות שלא קיימות בקולנוע, כשהוא מתקיים מול עיני הצופה, כאן ועכשיו, חוויה חד פעמית.
המשך קריאהבעיקר לחובבי הסרטים האנגליים, אך לא רק. זוהי דרמה קומית חברתית, שעוסקת בפערים חברתיים בין מעמדות, לכידות של קהילה, מנהיגות טבעית של אנשים טובי לב, וניצחון הטוב על הרע. סיפור הסרט עוסק בדייב, איש עסקים מקומי בעיירה נידחת למדי באנגליה, שרוצה לפתוח בנק, אך ורק כדי שיוכל לעזור לעסקים מקומיים להתפתח, וריווחי הבנק ילכו
המשך קריאהאלונה: אני צלמת ואני אוהבת את התחום שלי מאוד. הצילום בשבילי לא רק פרנסה, אלה גם אומנות ויצירתיות. לדעתי, הצילום הוא ענף מאוד רחב ומגוון, אשר מציג את העולם דרך המבט הייחודי של הצלם. אני אוהבת להשתמש במצלמתי כדי להעביר את הסיפור של העולם מסביב לי דרך התמונות שאני מצלמת. אני מאמינה שכל תמונה מספרת
המשך קריאהשאלתי את דליה על מקומו של התאטרון אל מול הנעשה במדינתנו לאחרונה, ובמיוחד לאור המהפכה המשפטית והמחאה. "זה מאוד מורכב", היא משיבה. "מצב הרוח הכללי הפך לפרטי. מצד שני, כל יציאה החוצה כדי לצרוך תרבות בישראל נחשבת לסוג של בידור. לצערנו, יש דלדול ביציאה של אנשים החוצה, גם לאור הדכדוך והמורל הירוד, וגם בגלל המצב
המשך קריאה
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©
עקבו אחרינו