Can you bit the KGB? בתמונע

האם אתם מסוגלים לנצח את ה KGB? כנראה שלא, ולא רק בגלל שהוא פורק כבר מזמן. הרי יש לו תחליפים, שורשים וענפים גם בחברה הרוסית של זמננו. מי שמנצחת את הפורמטים הקיימים זאת דניאל כהן לוי, שזכתה בשנה האחרונה בקיפוד הזהב על ההצגה הקודמת שלה, 'בדרך הביתה – סימן חזור'. גם ההצגה הקודמת, כמו זאת, נוצרה יחד עם 'תמונע'.  שיתוף הפעולה הזה מוכיח את עצמו. הפורמט הנוכחי הוא לא בדיוק הצגה. גם לא מופע. הפורמט הפעם הוא יותר סוג של משחק, באין שם תואר טוב יותר לתאר את החוויה. יש תחרות, יש שיתוף פעולה, יש הנחיות לפעולה, יש נקודות (במקרה הזה נורות), אם זה מתנהג כמו משחק ונראה כמו משחק, נקרא לזה משחק, אבל השם לא באמת משנה. הרבה יותר חשוב הוא התהליך שהמשתתפים, הקהל, עושה בדרך.

כאמור, זהו סוג של חוויה שונה, ודניאל טובה באלה. המשחק הזה עוסק באלכסנדר נבלני, המנהיג הכריזמטי של האופוזיציה הרוסית אופוזיציה ברוסיה, זאת תופעה שקשה מאוד לראותה, ובכל זאת, נבלני, למרות כל ניסיונות החיסול שהופעלו כנגדו, הצליח להינצל מספר פעמים, והיווה אופוזיציה לוחמת בדיקטטור מהסוג שאנו חוששים שקם לנו כיום, עם כל הניסיונות לחסל את הדמוקרטיה.

במילים אחרות, מקרה נבלני הוא מרתק, אבל הוא גם מזכיר לנו שאנחנו זקוקים פה לאופוזיציה לוחמת, לא רק מסוג של העם שמתגייס להפגנות, אלא למנהיג של ממש, שיוכל להוביל ולהציע אלטרנטיבה. כזה, לצערנו, אין לנו. אבל המשחק של דניאל לא עוסק בזה. המחסור במנהיגות אופוזיציונית בישראל זה רק משהו שניתן לחשוב עליו כאשר עוסקים בנבלני. דמותו הייתה מרשימה כל כך, האומץ שלו היה כל כך יוצא דופן, שמן הראוי לעסוק בו וגם לקחת ממנו דוגמא.

תוך כדי משחק אנחנו למדים על חייו של נבלני, עוסקים בצירוף חלקים של הפאזל של האיש הזה, חושבים על הערכים שהנחו אותו, ואלה שמנחים אותנו, שחשובים לנו, אלה שחסרים לנו, ואפילו על מקורות ההשראה שלנו. בלי שום ספק, נבלני הוא מקור השראה מצוין כאשר אנו זקוקים לדוגמא של עמידה כנגד שלטון של עריצות שבועט בכל הערכים האוניברסליים של זכויות אזרח.

דניאל לובשת ופושטת צורה, והיא מצטרפת מידי פעם לאחד השולחנות, שלידו יושבים השחקנים. דהיינו, אנחנו הקהל, שמשחק לפי הנחיותיה. לכל שולחן יש מנהל, וכל המנהלים הם מהאנשים היצירתיים ביותר של תמונע. מנהל השולחן שלי, למשל, היה ארז מעין שלו, המנהל האמנותי של תמונע. מנהל שולחן אחר היה רועי יוסף, שיצר ומשחק ב'שורה'. כולנו מצייתים, כמובן, לחוקי הפורמט של דניאל, לומדים על המתרחש ברוסיה, ועל מה שחשוב לנו בדרך למטרה המשותפת, המאמץ לנצח את ה KGB. אבל גם אם לא ננצח אותו, עדיין אנחנו מקווים שננצח במלחמה על הבית, על הדמוקרטיה שלנו, שנצליח להחזיר את החטופים (משאלתם של כל היושבים סביב השולחנות השונים) ושאולי, מתי שהוא, נתקרב לשלום אזורי ולחיים טובים יותר עבור כולנו.

יצירתה של דניאל כהן לוי // יוצרים שותפים ומנהלי שולחנות המשחק: איתי דורון, רועי יוסף, ארז מעין שלו, מתן פרמינגר, דניאל כהן לוי // עיצוב גרפי וחלל: ניצן מיוסט // שותף בפיתוח משחק: שרון יחיה // עיצוב תאורה: רותם אלרואי // מוסיקה מקורית: אורי פרוסט // עיצוב תלבושות: אביב כרמי // ע. במאית ועריכת וידאו: נעם קובי // עיצוב ובנייה קופסאות תאורה: דוד כהן לוי, כריס דנקן // ייעוץ אמנותי: נאוה צוקרמן, נעמי יואלי, נעה נשיא // קשרים בינלאומיים: אלונה ינקלביץ׳

לפרטים ומועדים נוספים:

?Can you beat the KGB