'רצועת תרבות' של עיריית תל אביב מזמינה את הציבור (ולא רק התל אביבי) ליהנות מאפשרויות תרבותיות שונות, ביניהן הופעות ג'ז והצגות שעלו בשנה האחרונה. בין ההצגות הללו ניתן למצוא את 'לא נורמאלי' של גיא מירוז, שעלה בתיאטרונטו האחרון, אור של תיאטרון דאוואי, שזכה בחמישה פרסים בתחרות 'קיפוד הזהב' ורבים אחרים. המופעים וההצגות מוצגים ברחבי העיר,
המשך קריאהלפני קצת למעלה מעשרים שנה, זכה סרטו של דובר קוסאשווילי, 'חתונה מאוחרת' שיצא אל האקרנים בשנת 2001, בשלל פרסי אופיר ועוד כמה וכמה פרסים בינלאומיים. הוא היה שערורייתי, פורץ דרך, גדול מהחיים. הוא עסק בכנות ביחסי משפחה ובזוגיות בעדה הגרוזינית בארץ, והיו בו הרבה מאוד אקטים מיניים. הוא היכה את הארץ, והעולם, בהלם. דובר עצמו
המשך קריאה'הכלה וצייד הפרפרים' היא אחת ההצגות הישראליות שהוצגו כמעט בכל תיאטרון, ברפרטוארי ובפרינג'. המחזה שניסים אלוני כתב, מתחיל למעשה בציור של חברו, יוסל ברגנר, שגם צייר את רוב התפאורות בהצגות שנעשו לפי מחזותיו, כקלאסיקה שהתחילה בשחקנים גילה אלמגור ויוסי בנאי בתיאטרון בימות. לאחר מכן עלתה גם בבית לסין, הקאמרי והבימה בקופרודוקציה עם החאן ובגשר, ואפילו
המשך קריאההמחזה 'חשמלית ושמה תשוקה' של טנסי וויליאמס זכה להפקות ועיבודים רבים מספור ברחבי העולם, וגם בארץ. את ההפקה הנוכחית, ביים עודד קוטלר, מאושיות התיאטרון הישראלי והתרבות הישראלית, והכניס בה ניואנסים חדשים ומעניינים. ראוי לציין שמרלון ברנדו התגלה כשעלה לראשונה בתפקידו המורכב מאוד של סטנלי, גס הרוח, האלים, שבשיא העלילה אונס את בלאנש, אחותה של אשתו
המשך קריאה'מי מפחד מוירג'יניה וולף' הוא אחד המחזות האייקוניים של תקופתנו. כשאדוארד אלבי כתב אותו, בראשית שנות הששים, זה היה מחזה פורץ דרך בנועזותו ובנושאים בהם טיפל, מערכות יחסים רעילות שמותחות את גבולות הסובלנות החברתית וקורעות מסיכות של צביעות בחברה האמריקנית של תקופתו. המחזה הוצג במיטב תיאטראות ארצות הברית והעולם, התפקידים הראשיים שוחקו על ידי מיטב
המשך קריאה
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©
עקבו אחרינו