קטגוריה: תיאטרון

יום המזל שלי בבית ליסין

יום המזל שלי בבית ליסין

יום המזל שלי: מי יודע מה באמת טוב לו? יש רגעים בחיים שבהם אנחנו מביטים במה שיש לאחרים ומשוכנעים שהם זכו במה שאנחנו החמצנו. נדמה לנו שאילו בחרנו אחרת, התחתנו עם אדם אחר, קיבלנו החלטה שונה או הלכנו בעקבות הזדמנות שנקרתה בדרכנו, חיינו היו טובים יותר. אנחנו משווים את המציאות שלנו לתמונה שאנחנו מציירים לעצמנו

המשך קריאה
בית בעזה בתמונע

בית בעזה בתמונע

בית בעזה: כוסות, גפרורים ובית שנבנה בתוך המלחמה לא לחינם נמנית "בית בעזה" עם המונודרמות המועמדות לפרס הצגת היחיד של השנה בתחרות קיפוד הזהב. אחרי שנתיים מוצהרות של מלחמה בעזה ובלבנון ועוד שנה של מלחמה בלתי מוצהרת, ובונוס של כמה סבבים מול איראן, קשה למצוא בישראל אדם שלא נגע במלחמה באופן כזה או אחר. כולנו

המשך קריאה
שלוש שנים ל 7.10 בראי האמנות
  • 7.10
  • אוקטובר 7, 2026
  • 2 דקות קריאה

שלוש שנים ל 7.10 בראי האמנות

שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר: כשהיצירתיות הישראלית מסרבת לשתוק יש תאריכים שהופכים לנקודת ציון בחיים האישיים, ויש תאריכים שהופכים לנקודת ציון של חברה שלמה. 7 באוקטובר 2023 הוא כמובן כזה. כמה ימים לפני ה 7.10 השקתי את ״בילוי נעים״. אתר עצמאי, שנולד מתוך אהבה לתרבות, לתיאטרון, לקולנוע, לצילום ולסיפורים שאנשים יוצרים על במה ועל מסך.

המשך קריאה
אגממנון בקאמרי

אגממנון בקאמרי

אגממנון: כשהטרגדיה היוונית הופכת לסיפור של החיים שלנו כדי להבין את ״אגממנון״ של שחר פנקס ועירד רובינשטיין בתיאטרון הקאמרי, צריך לחזור אל המקור. אייסכילוס כתב את הטרגדיה לפני כמעט 2,500 שנה, אבל השאלות שהוא הציב אז עדיין מטרידות אותנו: מה רשאי מנהיג להקריב למען עמו? היכן עובר הגבול בין אחריות לאומית לאחריות אישית? ומה קורה

המשך קריאה
סוף שבוע בכרתים בתיאטרון דימונה

סוף שבוע בכרתים בתיאטרון דימונה

​סוף שבוע בכרתים: כשהמלחמה עוברת מאב לבן "סוף שבוע בכרתים", מחזהו של אמיר פתר בבימויו של איציק ויינגרטן שעלה בתיאטרון דימונה, מטפל בפצע פתוח של החברה הישראלית. נקודת המוצא היא מפגש משפחתי במקום שאמור להשרות שלווה: בית נופש בכרתים, נוף ימי, חופשה חגיגית לציון יום הולדת. אלא שכמעט מיד מתברר שאין מרחב גיאוגרפי שיכול לספק

המשך קריאה

הירשם לרשימת תפוצה