בשורה התחתונה: יש פה ערבוב של אלמנטים ותהליכים דרמטיים וסאטיריים אליהם התכוון המחבר, התסריטאי השוודי, שעברו ישראליזציה קצת ברוטאלית מדי, המיתוס של אדם וחווה וגן העדן קיים פה, על שברו. ההצגה מעניינת בחלקים שהיא מתמקדת בנפש ואופי האדם והאנושיות. העירוב שבין סאטירה לבין אלמנטים קומיים סלפסטיקיים פחות דיבר אלי, אבל זה אולי עניין של טעם.
המשך קריאהבניגוד לחיים, לכל אחת מהדמויות יש חוקים מכניים וצבע משלה. החוקים הללו כתובים על הקיר. למשל, מתן, האח הקטן אשר מגולם על ידי שי הלוי, חייב לשבת ולאכול כדי לשקר. האח השני, בועז, שמגולם על ידי ערן מור, חייב לשנות קול ולהמציא שמות כדי ללעוג. על הבמה, כמו בחיים, הקונפליקטים החזקים ביותר הם הקונפליקטים שאנחנו גוררים עימנו מילדות.
המשך קריאה
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©
עקבו אחרינו