עונת החדשות בתמונע: כשהדיבורים לא נגמרים, אבל החדשות דווקא כן יש רעיון מאוד מעניין בבסיסו של המחזה "עונת החדשות". הוא מבקש להציב בפנינו מראה עקומה, פרודית, של האופן שבו אנחנו צורכים חדשות ושל הדרך שבה החדשות עצמן נוצרות. ולא מדובר רק בתקשורת הישראלית. התופעה רחבה הרבה יותר, והיא נוגעת לחברה המערבית בכלל: אנחנו חיים בעולם
המשך קריאהמאחורי דלת החנות מסתתרים אנשים שאינם יודעים איך להיות יחד יש משהו מתעתע בשם „נעולים”. יש כאן משחק בין 'נעליים' ל'נעילה'. לאחר הצפייה בהצגה ברור שהנעילה אינה באמת פיזית. אף אחד מעובדי חנות הנעליים אינו כלוא בה בניגוד לרצונו. דווקא משום כך השם מקבל משמעות מעניינת יותר: הדמויות אינן נעולות בתוך מקום, אלא בתוך עצמן,
המשך קריאהאבא יצא מהקבוצה: כשאבא מחפש את עצמו אחרי שהמשפחה מתפרקת יש משהו כמעט מגוחך בשם אבא יצא מהקבוצה. הרי הקבוצה המשפחתית היא לכאורה הדבר האחרון שממנו אדם יכול באמת לצאת. גם אם לוחצים על כפתור היציאה, המשפחה נשארת, הילדים נשארים, האקסית נשארת, הזיכרונות נשארים, ובעיקר נשאר האדם עצמו עם כל מה שלא הצליח לפתור. דווקא
המשך קריאהדירה לא להשכיר: חמישה עשר קטעים, בית שאבד במשחק מילים עם ספר הילדות המוכר לנו "דירה להשכיר" של לאה גולדברג, "דירה לא להשכיר", בבימויו של אודי בן סעדיה, בנויה מחמישה עשר קטעים נפרדים, אבל אלה אינם חמישה עשר סיפורים מקריים. בהדרגה הם מתחברים לערב אחד, שלם ומהודק, שעוסק באחת החוויות האנושיות הקשות ביותר: אובדן הבית.
המשך קריאהתהום: גם כשאוהבים, אפשר להישאר לבד "תהום", שכתבה וביימה עתליה כהן, היא יצירה בת 50 דקות, שנולדה כהפקת בוגרים של סמינר הקיבוצים, ומשלבת תיאטרון, פרפורמנס, תנועה ושפה חזותית כדי לעסוק באחת השאלות הכואבות ביותר בחיים המשותפים: איך ייתכן ששני אנשים אוהבים נמצאים זה לצד זה, אך אינם מצליחים באמת לפגוש זה את זה? זוהי הצגה
המשך קריאה
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©
עקבו אחרינו