מחכים לגודו בחאן: ההמתנה שבין הצחוק לייאוש יש יצירות תיאטרון שהזמן אינו מקהה את עוקצן, אלא דווקא מחדד את השאלות שהן מציבות. „מחכים לגודו” מאת סמואל בקט היא מאלה. זהו מחזה קשה להתרה ולביצוע ודווקא בשל כך הוא פותח פתח לפרשנויות שונות ודגשים אחרים בכל פעם שהוא מועלה. העלילה מתמקדת בשני אנשים שממתינים
המשך קריאהד"ר יוסי יזרעאלי מעלה שוב, כעבור חמישים שנה, את 'מחכים לגודו' של סמואל בקט. הפעם הוא עושה זאת בתיאטרון הפרינג' 'תמונע'. בקט האירי, מלך מלכי תיאטרון האבסורד, כתב את המחזה בשנת 1952, בשפה הצרפתית דווקא. ההצגה עלתה לראשונה בפריז. בצרפת היא נתפשה כפורצת דרך, אך לא כך בלונדון, שם נתקבלה בתגובות צוננות. גם בניו יורק
המשך קריאה
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©
עקבו אחרינו