אבא ארך רגליים, מופע מחול, תיאטרון הבית

'אבא ארך רגליים', ספר הנעורים האהוב של ג'ין ובסטר, עוסק בנערה שגדלה בבית יתומים, ומקבלת מלגה ללימודים בקולג' מנדיב מסתורי. בתמורה היא מתבקשת לכתוב לו פעם בחודש. היא כותבת, ובסופו של דבר הם נפגשים, מתאהבים ומתחתנים.

מופע המחול שיצרה סופיה גנדלמן, בעזרת הרקדנים היוצרים שמחוללים עימה ביצירה זאת, יש לו מניפסט מפורט למדי לגבי התכנים שהוא רוצה להציג והדרך בה הוא עושה זאת. בין השאר, עוסקים התכנים בדמות אב מסורתית ומודרנית, דמות האב והעדרה, הפנמת דמויות ההורים אצלנו, וחיפוש ההורים בתוכנו, בתוך מופע שמבוסס על דמויות של עכבישים ולובשים ופושטים צורות.  על התכנים המוצהרים ניתן לקרוא בפירוט רב יותר כאן תיאטרון הבית – אבא ארך-רגליים // 2 באפריל

התוצר של הכוונות ואוסף הכישרונות שמרכיב את המופע הזה, הרקדנים המבצעים, מביא לנו מופע מחול אסתטי,, חכם ומהוקצע, שמסריו ניתנים, כמובן, לפרשנות אישית, מעבר לכוונות המוצהרות של היוצרת.

ראיתי במופע הזה תנועתיות מעניינת, שיוצרת מערכות יחסים שונות ומשתנות. תבניות מערכות היחסים משתנות לא רק לאורך המופע בין הדמויות השונות, אלא שהן מושפעות גם ממספר המשתתפים באותו  קטע מחול. בכל פעם נכנס למופע עוד משתתף, או משתתפת. המופע, במתחיל בזוג, בדיאדה, ומתפתח למערכת יחסים בין שלושה, ארבעה, וחמישה משתתפים, ביניהם נגן סקסופון שמבצע בחלק מהזמן תפקיד של מוזיקאי, ובחלק אחר הוא משתתף בקטעי מחול. אולי ניתן לקרוא למופע הזה 'תיאטרון מחול', שכן יש בו גם קטעים מדוברים ומשוחקים שהם מעבר למחול. כך, בעזרת המשחק והמלל, אנחנו יכולים להבין טוב יותר את המסרים של המופע.

בחלק שבו מובא שולחן אוכל אל הבמה, והרקדנים-שחקנים מסדרים אותו ומביאים אליו כלים מכלים שונים, לא כולם כלים שמתאימים לשולחן אוכל, ומקשטים אותו בזר פרחים, ואחר כך משתמשים בו למופע מחול מעניין, אך גם לקריאת מכתבים מאב לבתו. המכתבים השונים מועפים באוויר, לסמל איזו שהיא עמימות במערכת היחסים הזאת,  שבין אבות לבנותיהם.

אהבתי מאוד את החלקים בהם מערכות היחסים משתנות, הדמויות משתנות, וגם את זה, שבחלקים שונים של הבמה היו התרחשויות שונות. זה מסוג המופעים, שלא נוכל לקלוט הכל במבט אחד. שכן, מידי פעם נסתכל על מערכת יחסים אחת, ואז על אחרת, אבל זה בסדר, כיום כבר ברור שאין צורך לקלוט את כל מה שמתרחש על הבמה. כמו בחיים, גם על הבמה מתרחשים דברים שונים במקביל, ואנחנו בוחרים, מפעילים את חושינו, כדי להסתכל ולבחון את מה שנכון לנו וחשוב לנו יותר.

יש במופע הזה משהו אחר, צעיר, רענן, מעניין, ביצועים מהוקצעים אך טריים, תנועתיות ייחודית. כדאי.

מרכז סוזן דלל • סופיה גנדלמן | אבא ארך-רגליים • מחול ישראלי

קרדיטים:
כוריאוגרפיה: סופיה גנדלמן
רקדנים יוצרים: יהודה דרומי, טליה לוי, שירה סולומונס, נמרוד בן-מנחם, סופיה גנדלמן
מוזיקה: נמרוד בן-מנחם
תלבושות ותפאורה: אור שרבליס הוד
ליווי אומנותי: ענת ועדיה
דרמטורגיה: גיא דולב
עין חיצונית: הלל קוגן
צילום: דניאל פייקס
עריכה: אופיר בן שמעון
גרפיקה: יעל קסטל

צילום סטילס לכתבה זאת: אביבה רוזן

צילום וידיאו לכתבה זאת: בנצי פומרצקי