דימויים של העצמי וגשרים בתיאטרון הדופנ

שתי עבודות מחול של יהודה דרומי, רקדן וכוריאוגרף, התאחדו על במת הפרינג' של תיאטרון הדופנ בפתח תקווה. האחת, 'דימויים של עצמי' היא יצירה לרקדן יחיד, וגשרים', יצירה בה משתתפים שלושה רקדנים. המשותף לשתי היצירות הוא התמודדות עם מערכות יחסים.

היצירה 'דימויים של העצמי' מביאה לנו את מערכת היחסים של אדם עם עצמו ואת חקר העצמי שלו בדרכים שונות, ביניהן הדרכים הפיזיות. בווירטואוזיות מעניינת יהודה דרומי מבצע את יצירתו, עם תאורה שיוצרת צלליות אשר מלוות את הרקדן. לעתים הוא מופיע, בעזרת הצלליות, כפול, לעתים משולש. הצלליות מוסיפות נפח רב להתקפלות של הרקדן, התקפלות פיזית, והתקפלות וגמישות נפשית וריגשית מול סיטואציות החיים, ועם חוויותיו הסובייקטיביות של אדם רגיש, שפועל בעולם עם מנגנוני ההגנה שלו ועם ניסיונותיו לפרוץ את גבולותיו האישיים ולהצליח בעשייתו.

יש שקט ביצירה, שמגלם בתוכו גם רעש רב. שקט חיצוני שיש בו רעש פנימי של קולות שאנחנו יכולים לשמוע בתוך הראש שלנו. יהודה מתנועע בקלות, שולט בגוף, מתנועע לרוב באיטיות, לעיתים בצורה מונוטונית, אך מרתק את הקהל.

המסר שכל אחד מאיתנו לוקח מיצירת מחול קשור, כמובן, לעולמנו הפנימי, לציפיות ולקונפליקטים שלנו, אך ביצירת מחול טובה ניתן להתחבר, גם כאשר הפרשנות שלנו שונה מהיסוד מכוונתו האישית של הכוריאוגרף ומפרשנות הרקדנים. כשיש דיוק בתנועה, והאסתטיקה והיופי של היצירה מדברים אלינו, כל אחד מאיתנו יזדהה עם היצירה בדרכו, וירגיש את החיבור שלו. היצירה השקטה הזאת היא חזקה ואסתטית, והיא מאפשרת את החיבור הזה.

היצירה 'גשרים' עוסקת ביחסים של אדם עם עצמו ועם מערכות יחסים חיצוניות, עם חברים, בני זוג ואחרים, קרובים ורחוקים. היא עוסקת גם בקונפליקטים פנימיים וחיצוניים שלנו כבני אדם, לבטים, חששות, וגם גילויי חיבה ואינטימיות, לצד גילויי אלימות ושנאה.

היא עוסקת גם בדינמיקה של תהליכים חברתיים, ובתוכם תפישת מקום בקבוצה, קנאה. כאשר נוצרת מערכת יחסים בין שני אנשים, ומגיע אדם שלישי, איך הוא תופש את מקומו? האם הוא תופש מקום של אחד מהנוכחים, או שהוא נכשל בהצטרפות לקבוצה? חלק מהלבטים מוחצנים על ידי אמירות ומונולוגים שנושאים הרקדנים בקטעים מוקלטים. כך אנו שומעים על לבטיה של הרקדנית, לגבי תפקידה כאם, איך היא תהיה אם טובה וראויה, איך היא תתייחס לאנשים בחייה, איך היא תהיה אחראית מספיק. מונולוג אחר עוסק ביחס לאדם אחר שפוגשים בדרך, איך לתקשר עם אחרים, זרים ומוכרים?

לשתי היצירות יש קווים משותפים, השנייה נבנית על גבה של הראשונה, עולמו הפנימי של יהודה בשתיהן, ונוספות על כך, כמובן, נקודות המבט של שני הרקדנים הנוספים, רונן בראונשטיין ושירי גלוברזון.

ראוי לצפות בשתי היצירות יחד, אם כי ניתן לצפות בהן, כמובן, כל אחת בפני עצמה. מדובר במופע מחול מעניין, מגרה לרגש ולמחשבה, ומאוד אסתטי.

דימויים של העצמי:

כוריאוגרפיה וביצוע: יהודה דרומי

ליווי אמנותי: ניר וידן ושלומית פודמניסקי

מוזיקה מקורית: נטע רודיך

גשרים:

כוריאוגרפיה וטקסטים: יהודה דרומי

רקדנים יוצרים: רונן בראונשטיין, שירי גלוברזון, יהודה דרומי.

מוזיקה מקורית: אריאל מריאש.

דרמטורגיה: מיכל מג

ליווי אמנותי: נעם רז

תלבושות: דורין פרנקפורט

צילומי וידיאו: בנצי פומרצקי