תערוכות חדשות ונמשכות במוזיאון ישראל

Home תערוכות תערוכות חדשות ונמשכות במוזיאון ישראל
תערוכות חדשות ונמשכות במוזיאון ישראל
תערוכות

מוזיאון ישראל מציע, כרגיל, מגוון רחב של תערוכות. בין תערוכות הקבע שלו יש תערוכות שמרתקות אותי תמיד, כמו תערוכות האמנות הישראלית, האמנות המודרנית, האימפרסיוניזם ועוד. גם בין התערוכות המתחלפות שלו יש תערוכות מרתקות לא פחות. גם הפעם, לצד ביקור בתערוכות הקבע האהובות עלי, ביקרתי במספר תערוכות חדשות. קשה לבקר בכל התערוכות הקיימות במוזיאון ישראל ולספוג את כולן, לכן התחלתי למנן את התערוכות.

התערוכה הראשונה בה ביקרתי היא 'שקיעתה של הזריחה'. זוהי תערוכה אשר מתכתבת ישירות עם האבל שאנו חשים בימים אלה על האבדן, על פרידה מאנשים ומקומות אהובים אשר היו ואינם ועל הרס. השתקפויות הקינה מגיעות מהעולם כולו, וכמובן מכאן, מישראל. התערוכה כוללת כעשרים מוצגים מסוגים שונים: ציורים, פסלים, מיצגים וסרטי וידיאו. בין שאר העבודות ניתן למצוא את עבודתה של יהודית סספורטס, ובה שש הקרנות שכל אחת מהן משרטטת נוף פנימי של אחיה ואחיותיה. אחיה של יהודית, אבי סספורטס, נחטף ונרצח על ידי החמאס ב 1989.עבודה אחרת היא של הנס פטר פלדמן, שתי ילדות, אשר כולל צילום של שתי ילדות וצלליותיהן, כאשר אחת מהן גזורה מהצילום.

 

תערוכה מעניינת אחרת היא כלים שלובים, בה אמנות ישראלית פוגשת פריטים ארכיאולוגיים שחלקם נמצאו בישראל, ולמרות אלפי השנים שמפרידות בין המוצגים, יש קשר תרבותי וגיאוגרפי אשר מחבר ביניהם. מיכה אולמן, סיגלית לנדאו, נטע ליבר שפר ואחרים תרמו לתערוכה זאת מיצגים וסרטי וידיאו שונים מאוד זה מזה, ומרתקים. ביניהם 'שביל ישראל: התהלוכה' עבודת וידיאו ענקית ומרתקת של אילת כרמי ומירב הימן, ובה קבוצת אנשים הולכת את השביל באמצעים שונים, מבלי לגעת בקרקע ברגליהם. ניכר בהם המאמץ הרב כשהם עושים את הדרך, אך גם גאווה על היכולת לעשות זאת התוצאה היא יפהפייה ומרתקת.

 

שביל ישראל: התהלוכה (2018), מיצב וידאו היקפי תלת-ערוצי – מירב הימן ואילת כרמי on Vimeo

תערוכה מעניינת נוספת היא זו של הדסה גולדויכט: ביבליוסקופיה. תערוכה זאת נוצרה על ידי מעקב העבודות להעברת הספרייה הלאומית למשכנה החדש, הסמוך למוזיאון, והיא מורכבת מקטעי וידיאו ומיצגים. בימים בהם הפרינט הולך ומצטמק לטובת שימור הידע הדיגיטלי, יש בכך עניין רב.

אלה הן רק שלוש מהתערוכות המתחלפות, ויש רבות נוספות שכדאי לבקר בהן. בין השאר: לראות את האור, לא רק משחק ילדים (חדר האמנות של רוזה פרוידנטל), הקיסר והדבורים, ועוד.

צילום ראשי: עבודתו של מיכה אולמן בתערוכת 'כלים שלובים'.

 

 

לקריאה נוספת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *