התערוכה של נילי ויצטום, חוץ פנים, בבית האמנים באלחריזי, נסגרת היום. עדיין ניתן לראות אותה, ועוד מספר תערוכות מעניינות הסמוכות אליה באותה אכסניה, ביניהן התערוכה של ירדנה זיו, בית רומנו-פלורנטין. הרעיון של התערוכה, של נילי הוא עיסוק בקוביות. לא רק קוביה כקוביה פיזית, אלא קוביה כגוף שמושך אליו, פנימה. "הקוביה באה אלי מניסיוני באדריכלות", מסבירה
המשך קריאהבפתיחת תערוכת היחיד של מירית וינשטוק, my life in flowers, סיפר עמי כץ, מנכ"ל מוז"א, כי לפני כמה שנים ביקש כי יונח זר פרחים בכניסה למוזיאון. אחרי שבוע כשהוא התחיל לקמול, הביאו אותו אליו למשרד. "מהזר שלי מירית אספה כמה פרחים וענפים לתערוכה. זה אומר, לקחת ענפים חיים ולתת להם חיי נצח. העיסוק בנצחיות
המשך קריאהלמה מלחמה. ככה, בלי סימן שאלה, בלי תוספות. הסרטים של עמוס גיתאי הם לא קלים לעיכול, ולא תמיד קלים להבנה. כך גם הפעם. תנועה, אסוציאטיבית כמעט, בין תמונות, סצנות ורעיונות. גיתאי מצליח למשוך אליו שחקנים מהשורה הראשונה, ויש בכך אלמנט שבהחלט מושך לסרטיו. בסרט הזה משתתפים, בין השאר, אירן ז'קוב הצרפתיה הנהדרת, קרן מור ויעל
המשך קריאהרועי יוסף הוא יוצר גאון. הוא לא חושש מעיסוק וטיפול בנושאים הקשים ביותר והוא מטפל בהם ביד אמן, יד יצירתית, בעזרת עין בוחנת, שמסוגלת להעמיק מחד ומאידך, לראות את הדברים בפרספקטיבה. הוא נע בין שתי נקודות המבט הללו, לאחר שקרב את עצמו והרחיק עצמו ממאורעות משמעותיים בחברה הישראלית שחווה על בשרו. לא לחינם זכה לאחרונה
המשך קריאהמוזיאון תל אביב, המוזיאון שמחובר לכיכר החטופים, וכשמגיעים אליו קשה מאוד להתנתק מהמציאות המקיפה אותו, מצליח להיות מחובר לסביבתו וגם להיות עדכני, לחדש ולהתחדש, ולתרום לעושר האמנותי והרוחני של מדינת ישראל בכלל, והעיר תל אביב בפרט. טניה עוזיאלי, מנהלת המוזיאון, מסכמת שנה לא קלה, הן בשל הצמידות לכיכר החטופים והן בגלל מעמדה השברירי של ישראל
המשך קריאה
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©
עקבו אחרינו