בשורה התחתונה: סרט יפהפה, שהבמאי שלו והשחקן הראשי יודעים להפעיל אותנו מבחינה ריגשית, למרות שמנדרינית, נבין כל סצינה כיוון שהיא תדבר אל ליבנו, וגם נלמד משהו על סין, על הסינים, ועל תרבות שהיא זרה לנו לחלוטין.
המשך קריאהאנחנו עוברים עם ניקי, ביעף, מקומות, נופים, נסיבות ותקופות בחיים. המעברים הללו מקבילים למערבולות שבחייה ובראשה של ניקי. עם השתלשלות העלילה, אנחנו למדים שניקי לוקה בנפשה אך המחלה שלה קשורה במצב פיזי, שהוא בלוטת תריס שמתפקדת בפעילות יתר, והופכת אותה לפעלתנית מדי, חשדנית, אפילו מסוכנת לעצמה. עם הזמן אנחנו למדים גם אירועים אחרים שקשורים לבעיותיה הנפשיות של ניקי, ובעיקר התעללותו המינית של אביה וגילוי העריות שנכפה עליה מזמן שהייתה נערה צעירה.
המשך קריאהסרט הביכורים הזה של טרייסי לימון, שכתבה את התסריט אשר מבוסס בחלקו על חייה וגם ביימה אותו, מוגדר כדרמה קומית. אולם למעשה, בחלק של הדרמה נמצא הרבה אלמנטים טראגיים, וגם אם אנחנו צוחקים פה ושם, בבסיס הסיפור מונחת אמת עצובה מאוד. אב נרקיסיסט, קמצן, עלוקה, שמעדיף לצאת לדייטים מאשר לתת לביתו מעט שבמעט יחס חם, אב שלקראת סוף הסרט מביא לה דפים על גבי דפים שהוא מבקש ממנה לקרוא, והם חשבון ארוך של כל הוצאותיו עליה, כולל מזון לתינוקות.
המשך קריאההתסריט לסרט 'עד שתחזור', נכתב מתוך תהליך האבל של שרי אזולאי תורג'מן על מות אביה. כאשר היא מספרת על האדם שהיה, על אהבתו לים ואל משפחתו, ניתן להבין את גודל החוסר שמתוכו נוצר הסרט. החוסר הזה מהדהד לאורך היצירה. מקומו של האב כנעדר נוכח, שמופיע רק בסוף הסרט, בתוך הזייה, בצילום מטלטל, כשהוא דומה לאל הים, פוסידון. זוהי הבלחה קצרה של השחקן מוריס כהן בתפקיד שלא יישכח.
המשך קריאהאחד הדברים היפים בסרט הזה, שמדגיש את מערכות היחסים בין הגיבורים הראשיים, ובינם לבין הדמויות האחרות, ובמיוחד, כאמור, אימהותיהן, הוא הצילום שמתמקד בהם. יש שם הרבה מאוד קלוז-אפים על פניהם של השחקנים. אנחנו רואים אותם כאילו ישבנו לידם, כמעט בתוכם, מה שמוביל אותנו, אוטומטית, להתקרב אליהם ריגשית, להזדהות, לנסות להבין, ולמצוא את המקומות בתוכנו שמכירים את הסיטואציות הללו, של קונפליקטים עם בני זוג, הורים, עם תקופות לחוצות במיוחד בחיים, עם ניתוק ריגשי שלנו מאחרים ושלהם מאיתנו, עם תסכול ועם תחושות של חוסר אונים.
המשך קריאה
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©
עקבו אחרינו