אף מילה לאמא: כשהצחוק הוא העיקר „אף מילה לאמא”, הקומדיה החדשה של תיאטרון בית ליסין, באה להצחיק, והקהל באולם הערב בהחלט נענה להזמנה. זוהי קומדיית מצבים שהמנגנון ההומוריסטי שלה הוא פשוט. דמות יודעת משהו שהדמות האחרת אינה יודעת, מישהו מבין את המציאות באופן שגוי, סוד אחד מסתיר סוד נוסף, וככל שהאמת קרובה יותר להיחשף כך
המשך קריאהעדו סתר: "המציאות השיגה אותנו" הפגישה עם המחזאי והסופר עדו סתר מתקיימת בצל ימים סוערים ומורכבים שעוברים על החברה הישראלית כולה. סתר, יוצר שמעולם לא פחד לגעת בעצבים החשופים של החוויה המקומית, מוצא את עצמו כיום בנקודה מרתקת של התבוננות. הוא כותב על מציאות ישראלית קשה מנשוא, אך מסרב בתוקף להסתפק בתיאטרון שמספר את המציאות
המשך קריאהאחיזת עיניים: כשהקהל נכנס לתוך הקסם יש הצגות שאפשר לשבת בהן בנחת, להישען לאחור ולתת לשחקנים לעשות את העבודה. ויש הצגות שמבקשות מהצופה לקום, ללכת, לבחור, להסתקרן, להחמיץ, לחזור, ובעיקר להיות ערני. „אחיזת עיניים” של תיאטרון החאן שייכת לסוג הזה. היא אינה רק מספרת סיפור על קוסמים ועל אשליות, אלא מנסה להפוך את עצם הצפייה
המשך קריאה"יתוש בראש" בהבימה: מנגנון קומי משומן במבחן הזמן הפארסה התקופתית מציבה תמיד אתגר מרתק בפני התיאטרון המודרני. מדובר בז'אנר התלוי לחלוטין בהנדסה מדויקת: שרשרת טעויות פתלתלה, תזמון אכזרי של כניסות ויציאות, חילופי זהויות ודלתות נטרקות, שנועדו לייצר חוויית צחוק משוחררת, מסחררת וקצבית. ההפקה החדשה של "יתוש בראש", בתרגומו המחודש של אלי ביז'אווי המוכשר ובבימויו של
המשך קריאהבשנה האחרונה ראיתי את אתי וקנין סובר על הבמות לא מעט. הפעם הראשונה שבה היא ממש נחרתה בזיכרוני הייתה בתפקיד הכלבה בהצגה "אנטאיג'ינג". מצחיקה, בעלת חיות בימתית יוצאת דופן. ברגע ההוא הבנתי שאני חייבת לראות גם את הצגת היחיד שלה, "אסתר". בשבוע האחרון פגשתי אותה שוב, הפעם על הבמה הראשית של תיאטרון גשר בהצגה
המשך קריאה
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©
עקבו אחרינו