סופמשחק בתיאטרון יפו: כשהאדון והמשרת אינם יכולים להיפרד סמואל בקט, מגדולי המחזאים של המאה העשרים, העמיד במרכז יצירתו את האדם הנאבק להעניק משמעות לקיומו בעולם שאינו מבטיח לו דבר. מחזותיו, המזוהים עם תיאטרון האבסורד, מציגים דמויות הנלכדות במצבים חסרי מוצא, חוזרות על פעולותיהן ומנסות למלא את הזמן שנותר להן. אלא שמתחת למעטה האבסורדי, להומור השחור
המשך קריאההלהקה בבית צבי: שיר לשלום, גם עכשיו טבילת אש מוזיקלית אומרים שהחוזקה של בית צבי היא במחזות הזמר. פתיחת שנת הלימודים החדשה מוכיחה שיש דברים בגו. טבילת האש של המחזור החדש, מחזור ס"ה, היא ״הלהקה״, מחזמר המבוסס על אחד הסרטים האיקוניים בתולדות התרבות הישראלית. הבחירה ביצירה הזאת מחברת בין מסורת מוזיקלית ישראלית לבין דור צעיר
המשך קריאהחיים גרמניים: מצפון רדום ביקורת על ההצגה „חיים גרמניים” (Ein deutsches Leben) בתיאטרון Schlosspark בברלין מאת אלון רוזן האם אפשר לעבוד במשרדו של יוזף גבלס, שר התעמולה של המשטר הנאצי, ועדיין לטעון שלא ידעת מה מתרחש סביבך? זו השאלה שאינה מרפה מן הצופה במהלך ההצגה „חיים גרמניים” (Ein deutsches Leben), מחזהו של כריסטופר המפטון, שהוצג
המשך קריאהמיניאטורות בהבימה 4: כשהאבסורד הביורוקרטי הופך לקומדיה יש סוג של הומור שאינו מתיישן, משום שהוא מצליח לחשוף את האבסורד הטמון בחיי היומיום שלנו. אנחנו צוחקים, אבל תוך כדי הצחוק מזהים את עצמנו, את מערכות היחסים שלנו ואת המאבקים הקטנים והגדולים שאנחנו מנהלים מול העולם. כזה הוא ההומור של המחזאי והסאטיריקן היהודי מיכאיל ז'בנצקי, שאת יצירותיו
המשך קריאהפסטיבל הבית 2026: בין אהבה, גוף, זהות וזיכרון פסטיבל הבית 2026, המתקיים בתיאטרון הבית ביפו, מציג תוכנית רב תחומית המפגישה תיאטרון, מחול, פרפורמנס, תיאטרון בובות ומוזיקה. הפסטיבל מעניק במה ליוצרים עצמאיים הבוחנים את גבולות השפה הבימתית ומבקשים לבחון באמצעותה שאלות אישיות, חברתיות ופוליטיות. התוכנית נעה בין זוגיות ומשפחה, טראומה וזיכרון, מלחמה ומשבר, ומציעה דרכים שונות
המשך קריאה
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©
עקבו אחרינו